אמש (שני) שודר בכאן חדשות תחקיר עם הפרטים החדשים אודות טבח מסיבת הנובה, שיחות של בכירי מערכת הביטחון בלילה שלפני האסון הנורא. מגישת המהדורה אילה חסון התראיינה הבוקר אצל אראל סג"ל ודוד ורטהיים ברדיו 103FM בנושא.

על הקלטות הקצין הבכיר, אמרה: "הוא לא מציין באילו מהשיחות, כי היום גם שיחות הלילה הזה. הוא טוען שהאירוע של המסיבה עלה בשיחה. הוא אומר את זה בצורה מפורשת וכולם אומרים 'וואו'. אי אפשר לשכוח מהמסיבה. מהטעם הפשוט שהיא קיבלה אישורים צבאיים מלאים, כולל דבר שנקרא 'פוליגון' - להכניס לאזור אזעקות, וכל האירוע הזה היה במודעות של הפיקוד הדרומי באופן מלא". 

מתחם הנובה לאחר הטבח (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
מתחם הנובה לאחר הטבח (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)

המגישה הוסיפה: "אנחנו לא מדברים על מסיבונת של בת מצווש, אלא על מסיבה, ארבעה וחצי קילומטרים מהגבול באזור בלי מיגוניות עם 3,800 אנשים בשטח פתוח. כשעולות כל מיני אזהרות בלילה ודברים חריגים, בסוף ההחלטה הכוללת של כל האירוע הזה הייתה להיפגש בבוקר ולדון מחדש בדברים".

עוד אמרה חסון: "ב-6:29 החל מבול של טילים לכל הארץ, גם כמובן באזור ההוא. לאחר מכן, הייתה חדירה של מחבלים לכל מיני מקומות. היו כמה גלים. בזמנו, פרסמתי שהיו שלושה גלים של חדירת מחבלים, חדירות בשעות שונות. מה שקרה באזור הזה - היה מתחם הנובה ומרחב הנובה, זו הגדרה צבאית. המתחם הוא המקום הספציפי של המסיבה, והמרחב הוא מסביב לכביש 232. שם החל עוד קודם הקטל, ושם נלחמו איתם כוחות שהיו באזור. רצחו אנשים שיצאו ממסיבת הנובה בתוך המיגוניות. כלשונו של תת אלוף עידו מזרחי, בתוך הנובה עצמה החל הכדור הראשון בשעה 9:10. כל הזמן חשבתי, אלוהים, שלוש שעות. המשטרה פיזרה את המסיבה במגפונים ואלפים ניצלו, אבל מספיק נשחטו ונחטפו. גם כשהמשטרה מפזרת, לא כולם מתפזרים. אלה דברים שמתועדים. הם היו במסיבה עם אלכוהול ומעשנים, עם מוזיקה ופאן. האנשים שהיו מחודדים וזה התפקיד שלהם - לא התעוררו".

על אחריות כוחות הביטחון לאירוע, אמרה העיתונאית: "אני לא רוצה לשפוט בין הצבא למשטרה. הצבא עשה הרבה טעויות קשות באותו הלילה. איש לא חשב להודיע למשטרה: 'חבר'ה, יש דברים חריגים, שימו לב. יש מסיבה עם אנפי אנשים, תהיו ערניים'. בבוקר הוכרז 'פרש פלשת', שזה שם קוד לחדירת מחבלים. ידעו שיש חדירה, אבל לא ידעו לאן המחבלים חדרו. תחשבו מתי אנחנו ידענו. ישבנו בבית וראינו טנדר בשדרות. מי חשב שיש אלפי מחבלים?".

חסון הוסיפה בנושא: "במלחמת יום הכיפורים היה מחדל מודיעיני ענק. בא המרגל מרוואן אשרף ואמר לראש המוסד שצבאות ערב עומדים לפלוש לישראל. 1973, אין אייפונים, אין רשתות חברתיות, ביום הכיפורים המדינה בדממת ההדממות. מרגע פרוץ המלחמה אנשים עלו והגיעו בטירוף לצפון ולדרום. לא ארבעים דקות ממרכז הארץ – לסוף המדינה, לגבול עם סוריה ולגבול עם מצרים, והיתה התעשתות מטורפת. פה, בבוקר הזה, בלילה מידרו את כל העולם ואשתו, ובבוקר כשקרה האסון לא היה תפקוד כמו שצריך. כשאנחנו אומרים שלא היה צבא, אנחנו פוגעים בחיילים שכן היו. לא היה ניהול מלחמה".

המגישה התייחסה גם לדיבורים על סגירת התאגיד ואמרה: "אני לא רוצה להתבטא על זה. את הטראומות שלי עברתי מספיק בחיים, ויש לי עמדה מאוד ברורה. האמת היא לא שלי, ויש אמת אחת. אני תמיד בן אדם אופטימי, אני מאמינה בטוב ואני לא חושבת שתאגיד השידור ייסגר. אני לא רוצה שאף עיתונאי בישראל יירדף על הפרסומים שלו ועל העמדות שלו, ואני בהחלט נרדפת. אם אנחנו רוצים חופש, אז חופש. חופש אמיתי הוא גם להשמיע את מי שאנחנו לא אוהבים את מה שאומרים. עיתונות ליברלית בישראל היא זה לא שכולם יהדהדו את אותו הדבר. זו עמדתי המלאה בנושא".

"אני לא משתחצנת כשאני באה למקומות ועושים לי קבלות פנים אנשים מכל הגוונים והצבעים. אני גם לא עונה לכל אלה שהפכתי להיות האובססיה שלהם, אנשים שהפכתי להיות האטרף שלהם. אז אני יודעת שאני עושה עבודה נכונה ומשרתת רק את הציבור במדינת ישראל. זה תפקידה של התקשורת, זו השליחות שלי, וזו המוטיבציה שלי, וכך זה יישאר תמיד תמיד תמיד", סיכמה חסון.

סייע בהכנת הכתבה: אחיעד לוק, 103fm