אחרי הפסקת האש בלבנון והעובדה שהסוגייה הביטחונית כבר לא נמצאת בהכרח בראש סדר היום, קרבות הקואליציה נגד מערכות אכיפת החוק עולות שלב וחוזרות למרכז השיח הציבורי.

השבוע המהלך חסר התקדים שאמור להוביל להדחת היועצת המשפטית לממשלה התחיל לרקום עור וגידים, אחרי ששר התקשורת שלמה קרעי פרסם את המכתב עליו חתמו עוד 12 שרי ממשלה עם דרישה ברורה לסלק את גלי בהרב-מיארה מתפקידה אבל זה לא הסתכם בכך. אפילו בכנסת התנהל לראשונה במליאה דיון עקרוני בסוגייה שמסעירה את המדינה, זאת לצד הצהרות פומביות נגד היועמ"שית כולל מסיבת עיתונאים מיוחדת של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

רף הרטוריקה נגד הייעוץ המשפטי רק עולה ולכאורה עובר לפסים יותר מעשיים אבל גם בקואליציה יודעים שסיכויי ההצלחה קלושים, מה שלא מונע מהם להמשיך לעסוק בכך. אמנם בשיחות מסדרון חברי כנסת מודים שחלק מההצהרות הם יותר הוצאת קיטור מאשר פעולה בעלת אפשרות מעשית, אבל חלקם מעדיפים להצטייר בעיני "הבייס" בצד הנכון של המאבק הזה.

שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בדבר אחד אין ספק - הקואליציה הניפה את דגל המאבק נגד היועמ"שית, כנראה בתור ניסוי כלים ראשון נגד כל הפקידים שלטענתם פוגעים בעבודת הממשלה, משרתי ציבור שגם מואשמים בניסיון "להפיל את ממשלת ימין". לא פחות. עוד דוגמאות? ההתנפלות נגד דובר צה"ל דניאל הגרי, ההאשמות נגד השב"כ סביב פרשיית אלי פלדשטיין והכעס מול הפרקליטות ובית המשפט לקראת חזרת משפט נתניהו בשבוע הקרוב.

האם הציבור איתם נגד מערכת המשפט? התשובה העקרונית היא לא, אבל ניתוח נתוני סקר "מעריב" מראה שזה מורכב ותלוי את מי שואלים. ביחס לשאלה - מהי מידת האמון שלך ביועמ"שית ובמערכת המשפט? בקרב כלל הנשאלים, 39% מעניקים ציון גבוה, 17% בינוני ו-36% עם מידת הערכה נמוכה.

אבל הפערים בין תומכי הקואליציה למתנגדיה עצומים. מצביעי מפלגות הקואליציה הנוכחית מביעים 78% מידת אמון נמוכה ביועמ"שית לעומת מצביעי מפלגות האופוזיציה עם 71% עם הערכה גבוהה כלפיה ובכלל מערכת המשפט.

מדובר בהיפוך מוחלט של תחושות הציבור בקרב שתי הקבוצות, שמחדד את העובדה שכהונתה של גלי בהרב-מיארה והיחס למערכת המשפט הפכה לסוגייה פוליטית, אפילו מבלי להכריע האם זה באשמתה או לא. כאמור, האפשרות שאכן הממשלה תוביל להחלפת היועצת המשפטית נחשב כעת לא ריאלית אבל מבחינת חלק מחבריה המטרה כבר סומנה ומשרתת את הנרטיב החדש של "הניצחון המוחלט". אם לא על האויבים מעבר לגדר, לפחות על החזית המשפטית.