ביום שני האחרון נפגש שר הביטחון, ישראל כ"ץ, עם חברי הכנסת החרדים ממפלגת "דגל התורה", כאשר על הפרק – חוק גיוס חרדים, וכוונה של השר "להתקדם בנושא ולהביא חוק איכותי בהסכמת כל הצדדים".

בימים אלה עובדים בצה"ל על מסמך עקרונות, כאשר הצפי להשלמת העבודה הוא שבוע עד עשרה ימים. מסמך העקרונות יכלול פירוט מספרי של צרכי צה"ל בגיוס צעירים חרדים, לצד יכולת קליטתם – החל משנה הבאה ובמשך העשור הקרוב. 

הפגנות חרדים נגד גיוס לצה''ל (צילום: Flash90)
הפגנות חרדים נגד גיוס לצה''ל (צילום: Flash90)

המסמך יובא לאישור הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, ולאחר מכן לאישור שר הביטחון. רק לאחר שני האישורים הללו מסמך העקרונות הצה"לי יגיע לדיון בהשתתפות כל הצדדים המשתתפים בשיח.

על פי מקורות המעורים בפרטים, כל המערכות מתכווננות לחוק גיוס, שבמסגרתו ב־6־7 שנים הקרובות יגוייסו 50% מכלל מחוייבי הגיוס במגזר החרדי.

עוד טוענים הגורמים כי על אף הרצון של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב‏־מיארה, לראות בחוק מכסות גיוס, החרדים מסרבים בתוקף ודורשים לקבוע בחוק המתגבש אך ורק יעדי גיוס. 

ישראל כ''ץ (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
ישראל כ''ץ (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

בעקבות השיחה שהתקיימה לאחרונה בין שר הביטחון כ"ץ ליועצת המשפטית לממשלה, האחרונה הביעה נכונות להתגמש ולגבות כרגע את השר במאמציו לגבש מדיניות בנוגע לגיוס חרדים.

נושא הסנקציות ממשיך להוות נקודת מחלוקת, כאשר החרדים מתנגדים לסנקציות משמעותיות, ובייחוד לסנקציות פליליות. אולם, הייעוץ המשפטי הבהיר באופן חד משמעי כי החוק חייב לכלול בתוכו סנקציות נגד מחויבי גיוס שמשתמטים, כאשר מדובר בסנקציות כלכליות ופליליות גם יחד.