איתמר בן גביר נמצא היום (שלישי) בין פטיש לסדן. את המהלך שלו הוא בטוח לא עושה בשמחה מיוחדת, אלא בלית בררה. אם מתרגמים את מהלכו לשפה פוליטית ברורה, הרי המסר האמיתי שלו לקואליציה הוא: "אם חשוב לכם שאהיה חזק במשטרה ואשלוט בה, לטובת מחנה הימין שאליו אתם שייכים בדיוק כמוני, עליכם לעזור לי בזה".
ההיגיון שמאחורי ההתנהלות שנראית כולה כחוסר הגיון: בלי קיום ההבטחות לשוטרים, השר לא יכול להיתפס כשר חזק, כשר שלא רק מתווה מדיניות, אלא גם יודע לרזולוציות אחרות ולדאוג לשוטרים. את זה, כמובן, בלתי אפשרי להשיג ללא כסף. כסף גדול שמשרד האוצר לא מוכן לתת לו - בנימוקים שלו.
יש להניח כי בן גביר יוצא מנקודת הנחה כי ללא התקציבים המבוקשים, ללא תוספות משכורת לשוטרים, הוא עלול לאבד מכוחו במשרדו - לרעתו ולרעתה של הקואליציה כולה.
כך שבמהלך הנואש הזה שהוא מתעקש לבצע, פונה השר לביטחון לאומי בעיקר לא לקהל המצביעים שלו, אלא לקהל השוטרים. יש לציין כי איתמר בן גביר הוא פוליטיקאי מחושב ובעל ניסיון. טירון פוליטי הוא לא.
הוא ער למחיר הפוליטי של המהלך שלו. ככל הנראה המסקנה שאליה הוא הגיע היא כי גם אם באיומי ההצבעה נגד הקואליציה הוא גורם לעצמו נזק, עדיין יש ללכת על זה כי אין לו ברירה.
בן גביר מוכרח לשדר לקואליציה כי הוא רציני ומוכן ללכת עד הסוף, מפני שכל עוד יחשבו שהוא לא רציני ומדובר בקמפיין שעתידו להסתיים בהתקפלות והוא לא יפרוש בשום אופן, הוא בטוח לא יקבל כלום. אם יתנהג בהגיון - בטוח לא יקבל ולו שקל.
על כן בן גביר לוקח סיכון ומוביל קמפיין גבולי מאוד כדי להוכיח את רצינותו, ככל הנראה, מתוך האמונה כי אם יצליח לשכנע את ראשי הקואליציה, ובעיקר את ראש הממשלה נתניהו, שהממשלה עוד רגע נופלת, רק אז יש לו סיכוי להצליח. רק אז אולי הצד השני ימצמץ והכסף יגיע.
זה מזכיר את המשחק האכזרי בשם "צ'יקן", כאשר שתי מכוניות נוסעות זו מול זו, בתקווה שברגע האחרון אחד מהנהגים ימצמץ ויברח מההתנגשות.
המטרה של בן גביר היא לא לזעזע את הקואליציה, אלא לקבל את התקציבים. אם לא יצליח - לפחות יוכל לומר כי ניסה הכל והלך עד הסוף.