ברקע הניסיונות של שר הביטחון ישראל כ"ץ להגיע להסכמות מול ההנהגה החרדית לפתרון משבר הגיוס, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פנתה היום (חמישי) לשר כ"ץ והזהירה אותו מפני נוסח חוק שלא ייחשב חוקתי.
לדבריה עד כה הצעת החוק המתגבשת לא עברה לעיונה והיא עומדת על כך שכל הסדר שיתגבש יהיה חייב לצאת מנקודת הנחה שהמציאות הביטחונית והכלכלית שהשתנתה בשבעה באוקטובר 2023 וזו משליכה באופן ישיר על חוקיות הסדר מתן הפטור. היועמ"שית שבה ומזכירה שהצעות של חוקים קודמים והנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד.
במכתב של היועמ"שית נאמר כי עמדת צה"ל היא שניתן לגייס 4,800 חיילים חרדים בשנה הקרובה, עוד 20% בשנת 2026 ולאחר מכן למערכת הביטחון אין שום הגבלה על קליטה וגיוס של צעירי המגזר החרדי. לדבריה ייתכן והסדר עם מספרים נמוכים יותר, יהיה בעייתי מבחינה משפטית בגלל "צרכי הביטחון, צרכי המשק וערך השוויון בנטל" כלשונה.
נכון לשורות אלו, חוק הגיוס נתקע בין הכיסאות. ביום שני, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התערב בעצמו במשבר חוק הגיוס ושוחח מחדרו בבית החולים עם יו"ר רשימת יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, ועם גורמים נוספים המעורבים בעבודה על מתווה החוק.
לפי גורמים המעורים בפרטים, לחרדים הובטח אישור חוק גיוס תוך שבועיים-שלושה. גורמים בוועדת חוץ וביטחון טוענים כי כל האמירות על כך שניתן להעביר את חוק הגיוס בהליך מזורז תוך זמן קצר - הן "משוללות מציאות".