ועדת חוץ וביטחון קיימה היום (חמישי) ישיבה שלישית השבוע על חוק הגיוס, אחרי שחברי הוועדה עברו להתייחס לסעיפי החוק המוצע נכון לעכשיו. הדיון התמקד בשאלה המהותית - את מי מגדירים בתור "חרדי", שייכלל בתוך יעדי הגיוס. 

למרות שמדובר סעיף "טכני", מדובר בסוגיה עקרונית שתשפיעה מאוד על יישום יעדי הגיוס בשנים האחרונות נחשף שבצה"ל החשיבו בפועל גם מתגייסים חילונים בתור חרדים, מכיוון שהם גדלו בחינוך חרדי שמאז חזרו בשאלה אך גורמי הצבא העדיפו להחשיב אותם חרדים כדי להגביר את מספרי הגיוס ולהשפיע פקטיבית על הנתונים.

דיון בג''ץ- חוק הגיוס (צילום: פול עמית שאבי)
דיון בג''ץ- חוק הגיוס (צילום: פול עמית שאבי)

נכון להיום, בוגרי מוסדות חינוך חרדיים נחשבים "מי שלמד במוסד חינוך חינוך חרדי, בין הגילאים 14 ועד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות", אך אין התייחסות למצב העדכני של המתגייס והאם הוא עדיין מנהל באמת אורח חיים חרדי.

על פי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, ישנה חשיבות להגדרה ברורה מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם, על מנת שניתן יהיה לבחון את מנגנון העמידה ביעדים. בנוסף, יש מקום לבחון את האפשרות לצמצום טווח הגילאים מ- 14 עד 18 כדי לוודא שהיעדים תואמים את מידת החרדיות של המתגייס.

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית: "המצב המשפטי כיום הוא שיש חובת גיוס לכולם, אנחנו מכירים בזה שהצבא לא יכול לעשות הכל  בבת אחת. החובה היא שוויונית והצעת החוק יש בה פגיעה כפולה, אחת בזה שיש פלח מהאוכלוסייה שלמעשה הוא לא יתגייס".

הוסיף כי "הפגיעה השנייה בשוויון זה אפשרות שיש לפרט לבחור אם הוא מתגייס. כדי להצדיק את הפגיעה השנייה צריך לתת לזה טעם. היה פה ראש אגף תקציבים ואמר שכדי להשיג את תכלית הגיוס וכדי שהסנקציות יהיו אפקטיביות, חובת הגיוס צריכה להיות חובה אישית. צריך להתחיל את הדיון במודל, האם תהיה חובת גיוס אישית וזה גוזר המון דברים".

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס (צילום:  חיים גולדברג, פלאש 90)
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

מנגד אמר אלי אדלר, חרדי ששירת 40 שנה בסדיר ובמילואים שהלחץ הציבורי והתקשורתי החזיק אחורה את המגמות בחברה החרדית: "אתם צריכים להחליט אם אתם רוצים להיות צודקים או רוצים חיילים. היה גידול והוא נעצר ב2013 כי מאותו רגע התחילו לדבר על גיוס לכולם והחרדים נכנסנו למגננה שמאיימים על ציפור הנפש שלהם וזה הסיפור".

"בתחילת חרבות ברזל הייתה הסתערות של חרדים על צה"ל בבקשה להתגייס, הסיפור הזה נגמר. למה? מאותו רגע שהתחילו לדבר על זה שיגייסו את כולם".

גם בדיון היום השתתף מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס, שביקש לא לשנות את הסעיף לגבי מי ייחשב חרדי ביעדי הגיוס: "חייבים להגדיר מי הוא חרדי אחרת לא נדע על מי היעדים חלים".

הבהיר כי "בכל הגלגולים של חוקי הגיוס כל פעם חזרו להגדרה הזו, דווקא משום שרצו שההגדרה תהיה אוטנטית, שלא יקרה מישהו יקום בבוקר ישים כיפה שחורה ויגיד שהוא חרדי. מי שבשנתיים מתוך הגילאים האלה היה במוסד חרדי הוא חרדי, אני מציע לשמר את זה וכך גם שר הביטחון".