בימים אלה, כשהוא מוביל רפורמה בשוק התקשורת הישראלי, שר התקשורת שלמה קרעי ("הליכוד") מתמודד עם התנגדות עזה מצד גורמים רבים במערכת. בפודקאסט "מעריב", הוא מדבר בפתיחות על תוכניותיו לשינוי פני התקשורת בישראל, על ילדותו במושב כבן למשפחה דתית מרובת ילדים, ועל האמונה העמוקה המנחה את דרכו.
תחילה, הסביר כיצד הגיע לתפקיד שר התקשורת. "יום לפני השבעת הממשלה קרא לי ראש הממשלה ואמר לי, 'אני צריך אותך במשרד התקשורת'. הוא חיפש מישהו שהוא יכול לסמוך עליו. אני לא מכיר את אף אחד מהערוצים, לא רואה אותם".
באשר לסיבה שבחר להיות פוליטיקאי, אמר: "לא נכנסתי לשליחות הציבורית כדי לקבל כבוד. זה פחות מעניין אותי. אני רוצה בסופו של דבר לעשות דברים טובים לעם ישראל". בנוסף, ציין כי הוא מרגיש תחושת שליחות עמוקה: "מרגיש שאני מייצג ציבור שמזה שנות דור הקול שלו לא נשמע - של הפריפריה, של הנגב והגליל. אני משתדל ללכת קדימה בלי להיבהל מרעשי רקע".
"ביקשתי שישימו מבקר בערבית לשידורי מכאן 33"
בנוגע לרפורמה הידועה, הפרטת תאגיד השידור, הסביר כי הוא מדבר על סגירת החדשות והאקטואליה בעברית בלבד. "כל שאר הדברים - תרבות, מורשת, חדשות בשפות זרות כמו רוסית, אמהרית וערבית - יישארו ואפילו יתחזקו. הרי אין את זה מספיק בשוק הפרטי".
אבל למה דווקא עכשיו? אחרי ה-7 באוקטובר, אחרי כל הקרע החברתי, למה להחזיר את הרפורמה שמעוררת כל כך הרבה התנגדות?
"אתה יודע כמה פעמים פניתי למועצת התאגיד ולגולן יוכפז על שידורי הסתה נגד מדינת ישראל בערוץ מכאן 33? ביקשתי שישימו מבקר בערבית לשידורי מכאן 33, שלא יהיו שם שירי הלל לערפאת, שלא יביאו את דוברי החמאס. הם מצפצפים על רוב הציבור".
אבל בשביל להילחם במהדורת חדשות שאתה אומר בעצמך שלא רואים אותה, אתה פוגע בקופה ראשית, באירוויזיון...
"לא, יהיה ערוץ שיהיה בו את כל מה שטוב בשידור הציבורי. כל מה שלא טוב - לא יהיה בו".
מי קובע מה טוב ומה לא טוב?
"אני שר התקשורת, ויש לי סמכות להגיד מה בעיניי טוב ומה בעיניי לא טוב. אבל זה לא רק אני - יש חקיקה בכנסת, יש ועדה, יש חברי כנסת".
אתה לא חושש שסגירת החדשות תיתפס כסתימת פיות?
"זו תפיסת עולם כלכלית ליברלית שלי - המדינה לא צריכה לממן או להתערב בדברים שהשוק החופשי עושה. המדינה מתערבת איפה שאין ברירה: מורשת, תרבות, חדשות בשפות זרות - רוסית, אמהרית, ערבית. אין את זה מספיק בשוק, אז אנחנו צריכים לממן".
על נושא ההשתתפות באירוויזיון שמוטלת בספק אם ייסגר התאגיד, אמר: "קודם כל, אל תדאגו. אף אחד לא יאיים עלינו. אני אמרתי על אותם אנטישמים שבשנה שעברה, כשאנחנו במלחמת קיום, כפו עלינו לשנות את המילים של השיר - אני לא אפחד מהם. מקסימום ימנעו מאיתנו את התענוג הזה. יש גם אפשרות שערוץ מסחרי יצטרף לאיגוד השידור האירופי".
הוא ציין מה הוא רוצה מהתקשורת: "אני רוצה שוק חופשי ותחרותי. להפסיק את התשלום של האגרות, לבטל את כל המגבלות הקומוניסטיות. כל אחד יוכל לשדר, בלי התערבות של המדינה. איפה שהשוק החופשי לא עושה - הפקות מקור, יצירה ישראלית, תרבות, מורשת, שידורים בערבית, אמהרית ורוסית - כל זה נשאר ואפילו נגביר. במקום לממן ב-300-400 מיליון שקל חדשות שכמעט לא צורכים, בוא ניתן ספורט בחינם לציבור".
קרעי אמר כי חוק הרייטינג יגיע לקריאה ראשונה בחודש הבא בכנסת, תחת חוק השידורים. הוא הוסיף כי חבר כנסת הגיש אותה כהצעה פרטית, אך בצורה שהוא "לא מסכים איתה לגמרי". "אישרתי את זה בוועדת שרים לחקיקה, ואמרתי שנתאים את זה למה שיש בחוק השידורים שלי", אמר קרעי.
לנושא סגירת גלי צה"ל אותו הוא מקדם גם כן, אמר קרעי כי הוא כבר פנה לשר הביטחון ישראל כ"ץ בעניין. "הוא אמר לי, 'תן לי את הזמן'. ניסו הרבה פעמים לסגור את גלי צה"ל, אבל תמיד היו כוחות גדולים יותר שלא נתנו לסגור את זה".
קרעי פרט בנוסף גם את תוכניתיו לרדיו האזורי. "אני רוצה שהרדיו, כולל גלי ישראל, כל חי, רדיו דרום, כל רדיו - יוכל להגיע לשדר בכל הארץ ולא להיות מוגבל לאזור מסוים".
אבל אז כל המטרה של רדיו אזורי, שנותן במה לחדשות מקומיות ולעסקים מקומיים, תיעלם.
"לא מכריח אף אחד לשדר בכל הארץ. אני פשוט אומר - אני לא כובל יותר את הידיים שלהם. שיעשו מה שהכי מתאים להם מבחינת המודל העסקי. חלק מהשעות יוכלו לשדר תוכן מקומי, ובחלק - תוכן ארצי".
"עוד לפני שנה הבאתי החלטת ממשלה להפסיק לפרסם ב'הארץ'"
עוד נושא שקרעי פעל בו השנה היה הפסקת הפרסום של הממשלה בעיתון "הארץ". "עוד לפני שנה הבאתי החלטת ממשלה כזאת למזכיר הממשלה, והייעוץ המשפטי תקע. הם כתבו לי שיש 'השלכות משטריות'. אחרי שאמר עמוס שוקן את מה שאמר, החלטנו ללכת על הראש של הייעוץ המשפטי. מי שקורא ללוחמים שמחרפים את נפשם, שנופלים כל יום בשדה הקרב 'קלגסים' ו'רוצחים', לא צריך לקבל קול בכלל. ובטח לא במימון ציבורי".
התפיסה הערכית של קרעי בנושאי תקשורת מושפעת מרקע החיים המגוון שלו. קרעי למד בישיבה חרדית והתגייס לצבא. "זה לא מקובל בישיבה חרדית. התגייסתי בגיל 17. תמיד הבנתי שאני רוצה לשלב תורה ועבודה, תורה ודרך ארץ, ושהגיוס הוא חשוב. אני מבין את הצד השני שאומר שמי שתורתו אומנותו ילמד, אבל אני לא תכננתי שתהיה תורתי אומנותי".
הרב לא ניסה לשכנע אותך להישאר בישיבה?
"לא הייתי אז בקשר ממש עם ראש הישיבה. הקשר התחדש דווקא אחרי שסיימתי את הדוקטורט. התקבלתי לסגל הבכיר בבר אילן כמרצה, והייתי מגיע כמעט כל בוקר לאוניברסיטה ועוצר אצל הרב להתפלל שחרית".
קרעי סיפר על התחביב שלו, עיסוק בגימטריה, וציין כי "ראיתי שדונלד טראמפ בגימטריה זה 'משיח בן דוד'. אני אמרתי עליו שהוא כמו כורש בזמנו, שנתן ליהודים לעלות ולבנות את בית המקדש השני. אנחנו רואים את החיבוק והאהבה שלו לעם ישראל".
אתה מדבר על מקום עדין של ביטחון המדינה. אתה חושב שצריך לגרש את תושבי עזה?
"אמרתי בכנס התיישבות לפני יותר משנה - יש לנו מושג בתלמוד 'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני'. אנחנו צריכים לפעול בכל דרך כדי שכל אותם שונאי ישראל, שיונקים מחלב אמם את השנאה לעם ישראל, לא ישבו על גבולותינו".
