פילוגים בחברה הישראלית וחזון העתיד

הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה

כותב: איגור קמיניק, עמותת דור מוריה

כדי להבטיח את אמינות התוצאות שלנו, הזמנו את חברות המחקר הישראליות המוכרות "מאגר מוחות" ו"גיאוקרטוגרפיה" לערוך את הסקרים באמצעות השאלונים שפיתחנו.

ביקשנו להבין כיצד פילוגים אידיאולוגיים עשויים להשפיע על מדיניות החוץ והפנים של ישראל, והאם פילוגים אלה עלולים להוביל להתמוטטות הסמכות המדינית.

פרסמנו את ממצאי המחקר שלנו בכלי התקשורת המרכזיים בישראל בשלוש שפות: עברית, רוסית ואנגלית. "ישראל היום", "מעריב", "טיימס אוף ישראל", "ג'רוזלם פוסט", "וסטי", ערוץ 7 וכלי תקשורת ישראליים אחרים פרסמו והפיצו את תוצאות המחקר שלנו באופן נרחב.

קיימנו גם פגישות עם חברי כנסת, וכאחת מתוצאות פעילות המחקר שלנו, יזמנו והבטחנו רישום של שדולה להסדרת מועצות רובע בערי ישראל.

כעת הגענו לנקודה שבה אנו מרגישים כי חיוני להכין דוח מיוחד לכנסת ישראל ולהגישו ליו"ר אמיר אוחנה. דוח פעילות זה יתאר את האיומים העיקריים על מדינת ישראל הנובעים משתי השקפות עולם מנוגדות שהתגבשו בשיח הציבורי: התפיסה ה"חילונית-ליברלית" והתפיסה ה"דתית-שמרנית".

במהלך תהליך המחקר המרתק הזה, לא רק אישרנו את השערת "הבועות האונטולוגיות" שלנו, אלא גם קבענו שהמצב בישראל דורש כלים מיוחדים להצלת החברה הישראלית והמדינה בכללותה. ישראל, כטריטוריה של סולידריות מתחרה, אינה יכולה להתקיים במתכונתה הנוכחית. האינטרסים המנוגדים של קבוצות שונות, בהתחשב בהשקפות עולם מנוגדות ומפושטות, עלולים להוביל להתמוטטות של כל מערכת הממשל.

ב-23 בינואר 2025, בתל אביב, קיים מרכז המחקר "דור מוריה" מפגש מומחים שהתמקד בשני נושאים משמעותיים:

1. הכנת דוח אנליטי: "ישראל בין משבר להזדמנויות: אסטרטגיות חדשות לעתיד"
2. דיון בתוצאות הסקר הסוציולוגי שנערך בינואר 2025: "תוצאות 2024 וציפיות ל-2025"

בין חילוני-ליברלי לדתי-שמרני
ארגוני מחקר רבים בישראל מתעדים את הפילוגים בחברה הישראלית. רבים אומרים שה-7 באוקטובר לא איחד את האנשים אלא דווקא החריף את הפילוגים. אנו מסכימים שקיימים פילוגים בין שמאל לימין, חילונים לדתיים, תומכי בג"ץ הליברלי ותומכי הרפורמה המשפטית.

אולם עבורנו, כל הנרטיבים המנוגדים האלה מציגים קורלציות חיוביות ושליליות ומצטמצמים לשתי השקפות עולם מנוגדות ומפושטות. אנו מכנים מערכת זו של אונטולוגיות מפושטות מקושרות כ"בועה אונטולוגית".

הבעיה עם הבועה האונטולוגית היא שכלי השפעת מידע קונבנציונליים אינם יכולים לעצור את התהליכים ההרסניים. כל השפעת מידע רק מעצימה את הפילוג, ומעוררת תגובות שליליות לעמדות ניטרליות מצד תומכי האונטולוגיות המפושטות.

מצב שבו כל מי שנתפס באונטולוגיה מפושטת מכיר בפישוט ובחוסר השלמות של השקפת העולם שלו נראה בלתי מציאותי לחלוטין. זה נכון במיוחד בהתחשב בכך ש-60% מהמשיבים מכירים בכך שהיהודים הם העם הנבחר.

יש להתחשב גם ברמה הגבוהה של רדיקליזציה בתשובות המשיבים שהתגלתה במחקר. בנושאים החברתיים המשמעותיים ביותר, רוב האנשים מחזיקים בעמדות קיצוניות, וזה משקף לא כל כך תהליך של ניתוח מצב, אלא אסטרטגיה התנהגותית המכוונת לדחיפת הערכים והאינטרסים שלהם, ולא לדיאלוג ותיאום אינטרסים.

גם נושאים שלכאורה מאחדים את החברה הישראלית, כמו הציפיות סביב חזרתו של דונלד טראמפ לחדר הסגלגל, מראים קורלציה ברורה בין שתי השקפות העולם בתוך הבועה האונטולוגית.

ניצחונו של דונלד טראמפ עורר אופטימיות ניכרת בקרב הישראלים: 62.2% מהמשיבים ציינו עלייה בתחושות חיוביות בכלל החברה.

רמת התחושות החיוביות בקרב ישראלים עולה עם מידת הדתיות שלהם (תגובות כאלה מהוות 59.3% בקרב יהודים חילונים, 70.2% בקרב שומרי מסורת, ו-85.4% בקרב דתיים)

התעניינו גם בעמדות הישראלים כלפי בחירתו של ולדימיר פוטין לנשיא רוסיה. הישראלים מקשרים בעיקר את ניצחונו של פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה ב-2024 עם הסיכוי להחרפת המתיחות בין המערב הקולקטיבי (ארה"ב והאיחוד האירופי) לבין הדרום הגלובלי (מדינות בריקס ומספר מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית) - 44.4%. בנוסף, 25.3% מקשרים זאת עם הגברת הנוכחות הצבאית הרוסית במזרח התיכון.

יתרה מזאת, ההבדל בתפיסת אירועים אלה בין האוכלוסייה היהודית והערבית משתנה עד כמעט פי שלושה בחלק מהתשובות.

ללא קשר לאיזה נושא אנו בוחנים, אנו מבחינים בדיכוטומיה ברורה בין שתי השקפות העולם המפושטות שתיארנו.

אנו מבחינים בהבדלים אלה בין הימין והשמאל. לעיתים הבדלים אלה משמעותיים למדי.

כמו כן התעניינו בבחינת הציפיות המגוונות לשנת 2025 בנוגע להיבטים גיאופוליטיים שונים.

•  39.1% צופים הרחבת ההסכמים והצטרפות משתתפים חדשים
•  24.9% חוזים הקפאה או יישום מינימלי
• 15.5% חוששים מעצירת התהליך בשל הסוגיה הפלסטינית
•  52.5% מהיהודים הדתיים מאמינים בהרחבת ההסכמים, בעוד שרק 33.1% מהחילונים שותפים לאופטימיות זו.
  

  

  
   מנקודת מבט של אוריינטציה פוליטית, הימין הוא האופטימי ביותר לגבי הסיכויים של ישראל ביחסים עם מדינות בריקס, בעוד שהשמאל המתון, המציג עקביות רבה יותר בעמדתו, נשאר הפסימי ביותר.

הימין הפוליטי, לעומת זאת, מצביע בתדירות גבוהה יותר על העמקת הקשרים הכלכליים עם מדינות בריקס כאפשרות עתידית (27.2% לעומת ממוצע של 22% בקרב קבוצות אחרות), וחלקם בתחזיות הפסימיות הוא מהנמוכים ביותר (11.8% לעומת ממוצע של 20.9% בקרב קבוצות אחרות).

שאיפותיה הגרעיניות של איראן נשארות במרכז דאגות הביטחון הישראליות. המשיבים צופים:

•  38.7% מצפים לעימות ישיר ב-2025 (41.5% במגזר היהודי ו-24.5% במגזר הערבי)
•  38.3% צופים השמדה של מתקנים גרעיניים (42.5% במגזר היהודי ו-16.4% במגזר הערבי)
• 17.4%  צופים שינוי משטר באיראן
• 10.5%  מצפים לחידוש ההסכם הגרעיני (21.4% מהאוכלוסייה הערבית לעומת 8.5% מהאוכלוסייה היהודית)

"ישראל בין משבר להזדמנויות: אסטרטגיות חדשות לעתיד"
ישראל נמצאת בצומת של תמורות גלובליות, מאזנת בין אזוריות לגלובליזציה, שינויים בארה"ב, והשפעתם של המערב הקולקטיבי והדרום הגלובלי. הדוח לכנסת יציג תמונה מקיפה של האתגרים הנוכחיים: תלות בארה"ב, טלטלה פוליטית, בועות אונטולוגיות, פילוג בשיח, ושינויים במפה הגיאופוליטית.

כדי להבטיח את ההתפתחות המיטבית של ישראל ולהתרחק מאיומי הפילוג החברתי, אנו מציעים:

1. חזון חדש לעתיד ישראל כגשר טכנולוגי" בין המערב הקולקטיבי והדרום הגלובלי במסגרת אשכול כלכלי אברהמי, המאחד את ישראל, מדינות ערב שחתמו על הסכמי אברהם, ומדינות נוספות במזרח התיכון וצפון אפריקה המעוניינות להצטרף לאיחוד כלכלי זה.
2. יצירת מכשירים פיננסיים מודרניים המבוססים על פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחום הבנקאות והפינטק (בלוקצ'יין ואחרים), תוך שמירה על המסורות היהודיות השמרניות-דתיות - בנקאות הלכתית (פעילות פיננסית המבוססת על נורמות ההלכה, בדומה לבנקאות האסלאמית) והקמת בנקאות אברהמית על בסיסם, המשלבת מערכות בנקאות אסלאמית והלכתית.
3. חיזוק השפעת האזרחים הישראלים על החלטות פוליטיות המשפיעות על חיי היומיום שלהם באמצעות יצירת גופי התארגנות עצמית במתכונת של הסדרת מועצות רובע בערי ישראל.

בנקאות הלכתית היא מודל פיננסי מוכוון חברתית שמטרתו לשקם את האמון בחברה. היא מבוססת על דחיית הריבית (ריבא/ריבית), מימון אתי, ותמיכה במגזר הכלכלה הריאלית.

עקרונות מפתח:

• חלוקת סיכונים הוגנת - במקום הלוואות נושאות ריבית, משתמשים במודלים של שותפות שבהם הבנק והלקוח חולקים רווחים והפסדים
• מבנה שיתופי - לקוחות הופכים לשותפים בבעלות על הבנק, מה שמגביר את השקיפות והמעורבות בניהול
• אחריות חברתית - מימון פרויקטים בתחומי החינוך, הבריאות והפיתוח בר-קיימא
• אינטגרציה אזורית - יצירת קשרים כלכליים בין מדינות על בסיס השקעות הדדיות

בנקאות הלכתית מהווה חלופה למערכת הפיננסית הספקולטיבית, מבטיחה צמיחה בת-קיימא ומחזקת צדק כלכלי.

אנו מבינים שתהליך זה מורכב למדי. אולם, לדעתנו, רק צעדים אלה יכולים להציל את ישראל מהמגמות המאיימות וה"בועה האונטולוגית" שבה נמצאת החברה הישראלית.

הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה