מאז כניסתו לבית הלבן, דונלד טראמפ מככב באיומים מסמרי משיער המכוונים לחמאס, בדבר "פתיחת שערי הגיהנום". האיום הנוכחי שלו על ארגון הטרור, לשחרור כל החטופים עד שבת אחר הצהריים, מכניס את ישראל לדילמה לא קלה.
מצד אחד, קיים החשש שאם ישראל תדרוש רף נמוך יותר מטראמפ, יאבד הקרדיט בעיני הנשיא שאוהב מנצחים. היצמדות לכללי ההסכם שישראל חתומה עליו היא בגדר סיכון ממשי לצאת "לוזרים" ולאבד את מטריית המסרים שפרס מאז חזרתו לבית הלבן.
מצד שני, לאמץ את האולטימטום שהציב הנשיא האמריקאי ולהפר את ההסכם, תוך סכנה ממשית לפיצוצו, יסכן את החטופים החיים שעומדים להשתחרר במסגרת העסקה, ואלו יוותרו בעזה ללא אופק נראה לעין לשחרור.
בישראל בחרו שלא לשבור את הכלים, אך המסרים של טראמפ בהחלט עושים את העבודה ותורמים לקידום העסקה. הגב האמריקאי הרחב שממנו ישראל נהנית בחודש האחרון בהחלט משפיע על מימוש העסקה ומציב לחמאס את הגבולות הנדרשים.
אמנם בדרג המדיני בישראל טרם התגבשה עמדה אחידה, או בכלל - עמדה כלשהי, לגבי שלב ב' של העסקה, אך באשר למימוש של שלב א' הקונצנזוס הוא רחב בעדה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין במימוש השלב הנוכחי של העסקה, ואם יתאפשר להאריך את השחרורים על בסיס המתווה הנוכחי - אזי יש לעשות כל מאמץ כדי להגיע לשם. והמאמץ אכן נעשה.
בטווח המיידי המאמץ הוא להשיג תוך שבוע הקרוב את כל ששת החטופים החיים שנותרו ברשימה של העסקה הנוכחית. במשא ומתן הזה ישראל משתמשת במנוף בין החזקים ובאחרונים שנותר בידיה: באלפי קרוואנים שאותם חמאס נחוש להעביר לצפון הרצועה כדי לעודד חזרת התושבים - ובכך להגביר את כוחו ואת שליטתו בשטח. בינתיים, בעוד חמאס טוען שקרוואנים הוכנסו לרצועת עזה, גורמים ישראלים בכירים ממשיכים להכחיש את הטענה.
