זה אולי לא עומד בראש סדר היום הציבורי כעת, הקשב התקשורתי מופנה למקומות אחרים. אך ועדת החוץ והביטחון ממשיכה לדון שעות ארוכות בחוק הגיוס החדש. ולא, כבר לא מדובר רק בדיונים תיאורטיים או פילוסופיים. בשבועות האחרונים החוק נמצא על שולחן הוועדה, וחברי הכנסת עוברים על סעיפיו ודנים בניסוחים השונים ברמה הרבה יותר פרקטית.
למתבונן מהצד, זה עשוי להיראות כמו כל הליך חקיקה רגיל בכנסת, שבסופו החוק עולה להצבעה ומאושר. אלא שהחוק הזה נוגע באחת הסוגיות הרגישות ביותר בחברה הישראלית, ומעטים האנשים שחושבים שאפשר באמת "לרבע את המעגל" ולהשיג פתרון מוסכם.
אחד האתגרים המרכזיים ביותר הוא שאלת המכסות – כמה חרדים יתגייסו? ובנוסף, אילו הסנקציות יוטלו על מי שלא יתגייס. בסופו של דבר, על זה יקום וייפול החוק – ואולי גם הממשלה כולה.
בהנהגה הפוליטית והרוחנית של החרדים מסרבים לשמוע על הגדרות שיקבעו מי יוכל להמשיך ללמוד. על אחת כמה וכמה אינם מוכנים לקבל מצב שבו מי שלא יתגייס ללא אישור מתאים ייחשף לסנקציות אישיות חמורות, בעיקר בתחום הכלכלי.
אחרי שמשרד האוצר פרסם מסמך שבו נקבע כי יש הכרח להטיל ענישה פרטנית כדי להפוך את מנגנון הגיוס לאפקטיבי, היום (שלישי) הבהיר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, את עמדתו הנחרצת, שעלולה לסכל כל סיכוי לפשרה עם הנציגים החרדים: "אני מודיע שיהיו סנקציות אישיות ומוסדיות. אנחנו רוצים להביא חיילים לצה"ל, ולכן החוק שייצא מהוועדה הזו יכלול מענה מקיף וכולל".
זו אינה הפעם הראשונה שאדלשטיין מתייחס לסוגיה, אך התזמון הנוכחי עלול להיות זה שיפוצץ את בלון חוק הגיוס, שהחרדים מנסים להנדס. הם אולי יוכלו לבלוע חוק עם יעדים שאפתניים – אך כזה שאין לו "שיניים". אדלשטיין מבהיר באופן חד משמעי שלא יאפשר חוק מדולל.
הדד-ליין האמיתי של הקואליציה מתקרב בצעדי ענק. נותרו פחות מחודש וחצי עד למועד האחרון לאישור תקציב המדינה, בסוף מרץ. החרדים עדיין מתעקשים שנתניהו יקיים את הבטחתו להביא חוק גיוס לפני אישור התקציב – יעד שנראה ריאלי בערך כמו לראות עשרות אלפי חרדים מתייצבים בבקו"ם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עובד שעות נוספות כדי לרכך את ההתנגדות החרדית, אך כשהם ממשיכים לשמוע קולות מתנגדים מתוך הקואליציה (אדלשטיין אינו היחיד), גם הם מבינים שחוק גיוס בסגנון "ישראבלוף" לא יאושר. בקרב הזה, הם עלולים להפסיד בכל מקרה.
