מדינת ישראל עסוקה ביממות האחרונות ברעשי הרקע. ראש הממשלה מבצע תרגיל הסחה עם הרבה רעש, עשן, ובלגן, כל זאת כדי להתחמק מהדברים שמסכנים את בטחון חיילי צה״ל, החטופים בעזה, ובכלל את ביטחון ישראל.
הפיטורים של ראש השב״כ רונן בר נועדו כנראה לעשות תרגיל פוליטי ערב הצבעה המכריעה לאישור תקציב המדינה. המטרה לרצות את שני הפוליטיקאים: שר האוצר בצלאל סמוטריץ, וח״כ איתמר בן גביר, שהיו בעבר, עד שהפכו לחברי כנסת ״בדוקאים״ של השב״כ.
סיפור ראש השב״כ רונן בר היה חתום וסגור. בר כבר הצהיר כי הוא נושא באחריות על כישלון השב״כ בשביעי באוקטובר. הוא גם אמר שהוא לא ימלא את ימיו בתפקיד. אז היה לוקח עוד שבוע, עוד חודש, אולי עוד קצת יותר, אבל רונן בר היה פורש. ואף במעמד הפרישה היה חוזר ואומר כי הוא, כן, הוא, כמי שעמד בראש הארגון- אחראי.
הבעיות שיש כרגע בפתח הן מורכבות יותר. כבר כמעט שבועיים שצה״ל נמצא באי לחימה בעזה. החטופים נמצאים בסכנת חיים, מופקרים לגורלם על ידי המדינה שלהם. מהצד השני חמאס מתחמש, משתקם, בונה מערכים, מכין עצמו ליום פקודה. כשצה״ל יידרש לתמרן בעזה הוא ימצא מולו אויב מחופר וחזק הרבה יותר ממה שהיה ערב הפסקת האש.
בלבנון, חיזבאללה פועל ומנסה לבחון איפה הוא יכול לאתגר את ישראל. בגזרת הגולן חמאס חו״ל בהכוונה איראנית מנסה לבנות מערך פיגועים נגד ישראל. בגבול מצרים היקף ההברחות הולך וגובר בכל יום. ולא מבריחים רק קופים, תנינים ואריות אלא כלי נשק, והרבה, שמיועדים לאיו״ש, שם המלחמה לא נפסקת לרגע דל וכן גם לעזה. ועוד לא דיברנו על המתרחש בתימן וכיצד זה מקרין על ישראל ומעל הכל סוגיית הגרעין של איראן וכיצד עוצרים אותה בתוך חלון ההזדמנויות שנוצר.
הרעש שנוצר סביב הספין התורן של ראש הממשלה נועד ליצור מסך עשן, להסיט את סדר היום האמיתי: איך אחרי שנה וחצי נכשלנו בהשגת כל אחד מיעדי המלחמה בעזה: לא הכרענו את החמאס לא צבאית ולא שלטונית, לא השבנו את החטופים, לא החזרנו את הביטחון לעוטף. מעל כל זה שחקנו את צה״ל את יחידות הסדיר והמילואים.
בצה״ל לא מצליחים לגייס מספיק אנשי מילואים לפעילות של היחידות בכל הגזרות. לוחמי הסדיר לא רואים בית שבועות על גבי שבועות, השחיקה בגדודים ביחידות הלוחמות גדולה, המפקדים עושים מאמצים כדי לשמור על כל לוחם ולוחם. אגב גם זה הוא תוצאה ישירה של כישלון הממשלה לפעול ולגייס את כל הצעירים בני 18 מכל המגזרים והמגדרים.
אפשר להפיל את הבעיות והחולי על מערכות הביטחון: על צה״ל, השב״כ, המוסד, המשטרה… אפשר פעם אחר פעם להתחמק מאחריות: מאסון הכרמל, מאסון מירון, מאסון שביעי באוקטובר. אפשר לעשות תרגילי התחמקות, להפיל אחריות על נציב הכבאות, שר הפנים, שר הבט״פ, המפכ״ל, על הרמטכ״ל, על ראש אמ״ן, על שר הביטחון, על ראש השב״כ.
אפשר להסביר כי לא העירו אותו מהשינה, לא משכו בכך מעילו…אבל אי אפשר יותר עם רעשי הרקע, קולות החבית הריקה שמתדרדרת במורד הרחוב ברעש מחריש אוזניים כשברור שלמרות שהיא ריקה מתוכן היא תופסת אנרגיה עוצמתית שבסופה היא עשויה להתנפץ ולפגוע בכולנו יושבי הארץ הזאת. די עם הספינים יש מדינה ומערכת ביטחונית לנהל כאן ועכשיו.
