בעקבות החלטת הממשלה לחזור ללחימה, הזהירו בצהריים בני משפחות של חטופים שנרצחו בשבי והושבו לקבורה מפני ההשלכות של
ההחלטה: "אנחנו פה היום כי אנחנו לא רוצים שבעוד חודשיים, ממשלת ישראל וצה"ל יעמדו מול משפחות חטופים נוספות ויגידו 'סליחה, אנחנו מצטערים אבל בעקבות הפצצת צה"ל ב-18/3 נהרג האהוב שלכם", אמרה מירב מור רביב, אחייניתו של אברהם מונדר ז"ל.
כרמית פלטי-קציר, אחותו של אלעד קציר ז"ל, הדגישה כי "לו עסקה הייתה קורית בזמן, אנחנו– משפחות ששילמו בעל כורחן את המחיר הכבד מכל– היינו יכולות לחיות מציאות אחרת." היא הוסיפה אזהרה: "הדרך שבה הממשלה בוחרת מעלה את הסיכון ל'רון ארדים' נוספים. מעגל השכול התרחב– ולשווא".
פלטי-קציר, שמשפחתה ספגה מכה כפולה כשגם אחיה אלעד וגם אביה רמי נרצחו, ואמה חנה נחטפה, הוחזרה במצב קשה ונפטרה, הדגישה: "חייבים לחזור לשולחן המו"מ כדי להגיע להסכם כולל, שבו כל החטופים ישובו תמורת סיום המלחמה. אם לא תעשו זאת – דם החטוף הבא יהיה על ידיכם".
מרב סבירסקי, אחותו של איתי סבירסקי ז"ל, הייתה נחרצת בדבריה: "לחץ צבאי הורג חטופים חיים ומעלים חללים. זו לא סיסמה, זו מציאות. שילמו עליה בחייהם 41 חטופים, שילמנו אנחנו, בני משפחותיהם. הם יכלו לחזור לחיבוק ולשיקום, ולא יחזרו".
סבירסקי האשימה את ממשלת ישראל בבחירת "מלחמה בלתי נגמרת על פני הצלת והחזרת החטופים" ובכך שהיא "מקריבה אותם למותם". היא הוסיפה: "שוב ושוב ממשלת ישראל בוחרת בשימור הקואליציה ולכן חוזרת להלחם. זוהי מדיניות פושעת - אין לכם מנדט להקריב חטופים".
מירב מור רביב, אחייניתו של אברהם מונדר ז"ל, התייחסה להשפעת התקיפות: "חידוש התקיפות הורגת את החטופים ומעלימה את החללים. זו לא סיסמה, זו המציאות. החמאס לא נחלש – רק החטופים מתים".
היא העלתה את השאלה הקשה: "האם גם ל-59 החטופים הנותרים יגידו בעוד חודשיים 'ההסכם הגיע מאוחר מדי'? האם שוב נעמוד מול ארונות קבורה, ונדע שהדרך הנכונה הייתה מול העיניים – וישראל בחרה להתעלם ממנה?"
נעם פרי, בתו של חיים פרי ז"ל, שיתפה את התחושות הקשות: "כשהתעוררתי הבוקר וראיתי את החדשות, הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף בבטן. הבוקר הזה החזיר אותי ל-1 בדצמבר 2023". היא תיארה כיצד באותו בוקר של דצמבר, כשהפסקת האש קרסה, "יכולתי לדמיין את אבא שלי במנהרה, שומע שוב את המטוסים וההפצצות, ומבין שהוא לא יוצא הביתה".
פרי הזכירה כי "41 חטופים שנחטפו בחיים כבר איבדנו" והדגישה: "את אבא שלי היה אפשר להחזיר בעסקה הראשונה, הצבא עם כל הרצון לא יכול להגן על החטופים... אבל את אלקנה בוחבוט, את עמרי מירן אפשר וחייבים להחזיר לילדים שלהם". כל בני המשפחות קראו בקול אחד לממשלה: "עצרו את המלחמה, חזרו לשולחן המשא ומתן עכשיו והחזירו את כולם הביתה".
משפחות החטופים הגיעו מוקדם יותר לכנסת ונשאו דברים: ״לא ניתן להכריע ולהכניע את החמאס כאשר יש שם 59 חטופים. ממשלת ישראל החליטה היום להפקיר את החטופים שלנו, החיים והחללים כאחד. זהו יום שייזכר לדיראון עולם״.
לישי מירן לביא, אשתו של עמרי מירן: ״עמרי מצליח לשרוד. הוא מצליח לשרוד בתנאים לא אנושיים כבר 529 ימים. עד מתי הוא יצליח לשרוד? ומתי הוא יחזור אליי? מתי הוא יחזור לרוני ועלמא? יכול להיות שאחרי היום בשעה שלוש לפנות בוקר, כשהפציצו, אני צריכה להתכונן לשבעה. יכול להיות שזה המצב. וממשלת ישראל והציבור צריך להבין את זה. תחזירו אותם ותסיימו את המלחמה כי די. 41 תמרורי אזהרה שנרצחו במהלך 529 הימים האלה. 59 חטופים, חלקם בחיים, שיכול להיות שהם כבר לא, וחלקם יכולים להיעלם לנו. עד מתי?״.
מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו ברמן: ״יש לנו גם תמרורי אזהרה, יש לנו גם משפחות שהיקירים שלהם חזרו והעידו מה קורה מתחת למנהרות כשמשהו קורה מלמעלה. שני העומרים אמרו באיזו מידה זה משפיע, כל מהלך, בטח מהלך צבאי, על החטופים למטה. אז סביר להניח שהיום גלי וזיוי, אם הם חיים, הם אולי לא יאכלו, לא ישתו, אולי יענו אותם כי מישהו נהרג לאחד מהשובים. זה כל מה שצריך. את זה עומר ועומר אמרו. מה עוד צריך לקרות?״.
עינב צנגאוקר, אימו של מתן, מעבר לגבול בעזה: ״מתן בחיים והוא יחזור בחיים. אם ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להקריב לי את הילד, אני גם אהיה הקורבן. אני לא אשב בבית ואחכה לדפיקת דלת של קצינת העיר. נתניהו תחליט איפה אתה רוצה לקבור את מתן - תדאג לו לחלקת קבר ליד גדולי האומה בהר הרצל או כאן בקיבוץ ניר עוז על האדמה שאתה לא מעז לבקר בה".
דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט ז"ל: ״תראו, אני מחזיק את התוצאה של ההפקרה והרצח ביד. איציק נרצח בעזה והופקר שם. עומדים איתי כאן בשורה עוד נרצחים שנמצאים שם כגופות ועוד חטופים בחיים. ממשלת ישראל הפעילה אתמול בלילה מנגנון השמדה עצמית. היא הפעילה מנגנון השמדה עצמית על החטופים, היא הפעילה מנגנון השמדה עצמית לחיי המדינה. מה שממשלת ישראל עשתה אתמול, היא קבעה שהגורל של החטופים יהיה כמו גורלם של מחבלי החמאס. הולכים להשמיד אותם שם, לכן אנחנו צריכים בכל הכוח כולם להתנגד לעניין הזה, לחזור ולצאת לרחובות, להגיע לכאן לכניסה של הכנסת, היום שיבשנו את פעילות הכנסת, הכנסת לא יכולה להמשיך לעבוד בשגרה כאשר החטופים שם מופצצים״.
מישל אילוז, אביו של גיא אילוז: "אנחנו התכנסנו כאן היום במשכן הכנסת, על מנת להגיד פה לכל סוכני הכנסת שזה בעצם הבית שלנו, שהיום זה יום אומלל. יום אומלל שייזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של ארץ ישראל, של מדינתנו האהובה. אנחנו כבר 529 ימים בתוך הביזיון הזה והפלגנו לעשות היום עם החלטה של לחזור ללחימה, שנוגדת כל היגיון בריא. המצער הוא שהתחלנו משא ומתן לפני כ60 יום ולא התכוונו מלכתחילה להגיע בעצם למצב שבו מחזירים את אחרון החטופים... ממשלת ישראל ברגל בוטה לא התכוונה לעמוד בחוזה שעליו היא חתמה".
"מהיום הראשון צעקנו כל המשפחות, בכל במה אפשרית, שהממשלה שלנו לא מתכוונת לעמוד בתנאי ההסכם, קרי, ביום ה-16 להמשיך את המשא ומתן ולהגיע למצב שבו ביום ה-48 וביום ה-52 אנחנו נהיה כבר עם חוזה שהוא בעצם מגדיר את חזרת החטוף האחרון. מה קרה מאז? שום דבר. הממשלה שלנו היא בזויה מבחינתי, פשוט החליטה להפקיר היום את החטופים שלנו, את החיים והחללים כאחד, על ידי זה שהיא בעצם נכנסת ללחימה מקיפה בעזה... מה השתנה היום אל מול כל הימים האחרים? לא ניתן להכריע ולהכניע את החמאס כאשר יש שם 59 חטופים. ילדינו, בני בכורי אהובי, איך ניתן לעשות את זה? מה יעשו עכשיו שלא עשו לפני 300 יום? וההכרזה הזאת מבחינתי באה ואומרת שמוותרים, רוצחים. ממשלת ישראל היום בהחלטה שלה החליטה לרצוח את הילדים שלנו. ביזיון. זה יום שייזכר לדיראון עולם ואני החלטתי לשים את הסרט השחור על הסרט הצהוב שלי כדי לבטא כמה אני מאוכזב, כמה אני נואש וכמה אני איבדתי תקווה״.
