הרשות הפלסטינית מקדמת במועצת זכויות האדם של האו"ם הצעה להקמת מנגנון חקירה בינלאומי חדש שיסייע לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ולמדינות זרות אחרות להעמיד לדין ישראלים, זאת לאחר שממשל טראמפ הטיל בחודש שעבר סנקציות על ה-ICC, ולאחר שישראל וארה"ב עזבו את מועצת זכויות האדם של האו"ם גם כן בחודש שחלף.
מנגנון חדש לאיסוף ראיות נגד ישראל
נציגי הרשות הפלסטינית הפיצו שלשום (שלישי) טיוטה להחלטה, לקראת הצבעה צפויה בסוף תקופת ההתכנסות הנוכחית של מועצת זכויות האדם של האו"ם, בימים הראשונים של חודש אפריל. טיוטת ההחלטה בת 10 העמודים, שנחשפה בפני הג'ואיש אינסיידר, מבקשת "להקים מנגנון חקירה בינלאומי מתמשך... לסייע בחקירה והעמדה לדין ביחס לאנשים האחראים לפשעים החמורים ביותר תחת החוק הבינלאומי שבוצעו בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים".
בהצעה מפורטים סוגי הסיוע שהמנגנון יספק, ובכללם: "איסוף, איחוד, שימור וניתוח ראיות להפרות של החוק הבינלאומי והפרות זכויות אדם, והכנת תיקי תביעה כדי להקל ולזרז הליכים פליליים הוגנים ועצמאיים".
שיתוף פעולה עם ועדת חקירה קיימת
המנגנון החדש יפעל בשיתוף פעולה עם ועדת החקירה הקיימת כיום ונמצאת ברשותה של מועצת זכויות האדם, בנושא היחס הישראלי כלפי הפלסטינים. חברי הוועדה הקיימת הואשמו בעבר בהתבטאויות אנטישמיות והתבטאויות מסיתות נגד ישראל, והם האשימו את ישראל ברצח עם בשנה שעברה. הסמכות של ועדת החקירה הקיימת כבר מאפשרת לה לאסוף ראיות למקרים משפטיים, דבר שהיא יכולה להמשיך לעשות ללא הגבלת זמן, כך שלא ברור מיד אילו סמכויות חדשות יעניק המנגנון החדש המוצע להוסיף לגוף. המימון לחקירה אמור להגיע מתרומות וולונטריות, על פי טיוטת ההחלטה, דבר הנותן פתח לאלה המבקשים להשתמש בנשק משפטי זה נגד ישראל.
חשש ישראלי מהליכים משפטיים נגד אזרחים וחיילים
גורם דיפלומטי אמר לג'ואיש אינסיידר כי ישראל חוששת שהראיות שייאספו על ידי המנגנון לא רק יתמכו בתיק של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, אלא עלולות גם לשמש בתי משפט במדינות זרות להעמיד לדין אזרחים ישראלים ואנשים ששירתו ומשרתים בצה"ל.
סנקציות אמריקאיות על בית הדין הבינלאומי
טיוטת ההחלטה המדוברת מגיעה לאור כך שממשל טראמפ הטיל סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי בחודש שעבר, באומרו "פעולות חסרות בסיס המכוונות נגד אמריקה ובעלת בריתנו הקרובה ישראל" והוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט בשנה שעברה.
פעולות דיפלומטיות לסיכול ההחלטה
גורמי הממשל בירושלים ובוושינגטון פנו למדינות הקרובות להם החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם בבקשה להצביע נגד ההחלטה, כך מסרו בנפרד יועץ רפובליקני לענייני ביטחון וגורם דיפלומטי ישראלי לאנשי הג'ואיש אינסיידר.
הלל נוייר, מנכ"ל הארגון UN WATCH (ארגון זכויות אדם לא ממשלתי שמרכזו בז'נבה, ומטרתו לפקח על האו"ם) מתח בפני הג'ואיש אינסיידר ביקורת חריפה על המהלך ואמר כי "מועצת זכויות האדם של האו"ם שוב מתכננת ליצור עוד מנגנון אנטי-ישראלי, להחמיר את מסע הציד המשפטי הקבוע הקיים שלה נגד ישראל, תוך התעלמות אם לא הכשרת הזוועות של חמאס". עוד הוסיף נוייר לעיתון כי "מועצת זכויות האדם של האו"ם הפכה לפס ייצור של לוחמה משפטית בעלת מניעים פוליטיים, ולא פורום אובייקטיבי לזכויות אדם".
