ביום ראשון הקרוב הממשלה צפויה להצביע על אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. מדובר בשלב מקדים, אשר מתניע את המהלך לפיטוריה של היועמ"שית. הבעת אי אמון אינו אקט הנדרש כחלק מהפרוצדורה לפיטוריה של היועמ"שית, אך מטרתו הינה לחזק את העילה בגינה הממשלה מעוניינת לקדם את הפיטורים החריגים.
כזכור, המהלך לפיטורי יועץ משפטי לממשלה בוצע רק פעם אחת בהיסטוריה של מדינת ישראל, על רקע פרשת קו 300. מאז נקבעו הליכים למינוי ופיטורי יועמ"ש, וכן את העילות בגינן ניתן לקדם זאת. כעת, הדרך לפיטוריה של היועמ"שית אינה קלה. דו"ח ועדת שמגר לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים בכהונתו, שמסקנותיו אומצו על ידי ממשלת ישראל באוגוסט 2000, קובע גם את דרכי הפיטורין של היועץ המשפטי לממשלה.
יש ארבע עילות בלבד המצדיקות פיטורין של יועץ משפטי לממשלה. אם היועץ המשפטי לממשלה עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו, אינו כשיר לבצע את תפקידו בעקבות שינוי מצב קיים, מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וכן אם קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועמ"ש "היוצרים מצב בו נמנע שיתוף פעולה יעיל".
הממשלה מעוניינת לקדם את פיטורי היועמ"שית בשל העילה האחרונה. צריך לציין כי מדובר בהליך ארוך, שלא בטוח כלל כי בסופו היועמ"שית אכן תפוטר. בלשכתו של שר המשפטים יריב לוין השולט במהלך הפיטורין סבורים כי סיכויי ההצלחה נמוכים ביותר, אך לוין מעוניין לקדם את הפיטורין למרות זאת בגלל שלעמדתו אי אפשר להמשיך בסיטואציה הנוכחית בה היועמ"שית מתנהלת בלעומתיות שכזאת אל מול הממשלה.
שר התקשורת שלמה קרעי שאסף את החתימות בכדי לקיים את הדיון בממשלה מסר למעריב: "בדמוקרטיה העם הוא הריבון. לא "בעלי הדעות הנכונות", לא קליקה משפטית מנותקת וגם לא פקידים כושלים הנאחזים בקרנות המזבח. זו העת להזכיר שהעם בחר בממשלת ימין בראשות נתניהו והליכוד. המסע הפוליטי של היועמ"שית יגמר בדיוק כמו כהונתה - בקרוב ובתהום הנשיה".
בהליך הרשמי, השלב הראשון נמצא בידיו של שר המשפטים יריב לוין. לוין יצטרך לפנות לוועדה שבחרה את היועמ"שית בכדי להתייעץ איתה לגבי הפיטורין. הוועדה תבדוק אם ההחלטה לפטר את היועמ"שית סבירה ונכונה, ותביע את דעתה על כך בכתב. לאחר קבלת עמדת הוועדה המקצועית בכתב, הנושא יעלה לדיון בממשלה ורק אז יוחלט האם לפטר את היועמ"שית.
הכלל קובע כי ליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות שימוע לפני הממשלה והוועדה המקצועית. יש לשים לב כי דו"ח ועדת שמגר קובע כי אין צורך באישור של הוועדה המקצועית לגבי פיטורי היועמ"ש, זאת מכיוון שלעמדת ועדת שמגר "יש להשאיר בידי הממשלה את ההחלטה הסופית בדבר המשך כהונת היועץ המשפטי, בעיקר כאשר נוצר מצב בו אי-אפשר לקיים שיתוף פעולה יעיל" - שהוא המצב לו טוענים גורמים בקואליציה.
על פי דו"ח ועדת שמגר, "משקלם המצטבר של הבעת הדעה של הוועדה, השימוע ותגובת דעת הקהל יהוו גורמים משפיעים מספיקים לשם מניעת שימוש בסמכות הפסקת הכהונה בנסיבות בלתי-ראויות". למרות זאת, יש לזכור כי לבג"ץ יש סמכות להתערב בהחלטות הממשלה ולבטל אותן, כמו גם בהחלטה לפטר את היועמ"שית.
במקביל, כל היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר, יצאו בגילוי דעת חריג בו הם נעמדו לימינה של היועמ"שית. למרות המסמך של לוין בו הוא מאשים את היועמ"שית כי היא פועלת נגד הממשלה, היועמ"שים לשעבר כתבו: "אין בחילוקי דעות אלו כדי להצדיק או לבסס מבחינה משפטית את ההדחה של היועצת המשפטי לממשלה מתפקידה".
