מספר עמותות וארגונים הגישו הבוקר (שישי) עתירות דחופות לבג"ץ בעקבות החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ, רונן בר. בין העותרים נמצאים התנועה לאיכות השלטון יחד עם פורום "חומת מגן לישראל", ארגון "מכונת האמת", מפלגות האופוזיציה (יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים), וכן התנועה לטוהר המידות. העתירות טוענות כי ההחלטה התקבלה בניגוד לדין, תוך ניגוד עניינים חמור של ראש הממשלה, משיקולים זרים ופוליטיים, וללא הליך מינהלי תקין. כזכור, הפיטורים מגיעים על רקע פרשת "קטארגייט", העוסקת בחשדות לקשרים בין גורמים בלשכת ראש הממשלה למדינת קטאר.

התנועה לאיכות השלטון, יחד עם פורום "חומת מגן לישראל", הגישו עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ, רונן בר. בעתירה נטען כי ההחלטה התקבלה בניגוד לדין, תוך ניגוד עניינים חמור, מתוך שיקולים זרים ופוליטיים, וללא הליך מינהלי תקין – ובכך מסכנת באופן ממשי את ביטחון המדינה.

העתירה מפרטת כיצד הדחת ראש השב"כ מתרחשת בעיצומן של חקירות ביטחוניות שמנהל השב"כ נגד מקורבי ראש הממשלה, ובראשם דובר ראש הממשלה לשעבר, אלי פלדשטיין, ויועצו הקרוב יהונתן אוריך, החשודים בהדלפת מידע מסווג ובקשרים עם קטאר, מממנת מרכזית של חמאס. החלטת הפיטורים, שלטענתם התקבלה שלא בהליך תקין ובניגוד לדין מבלי שנערכה התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה וללא קבלת המלצה מהוועדה המייעצת למינויים בכירים כנדרש בהחלטת ממשלה מס' 1148, מעלה חשש כבד כי ההחלטה נועדה לחסום את החקירות ולהחליף את בר במועמד "נוח" יותר לממשלה.

התנועה מדגישה כי מדובר בהחלטה חסרת תקדים, המתקבלת בעיצומה של מלחמה וכאשר השב"כ ממלא תפקיד קריטי בהגנה על ביטחון המדינה, באופן שעלול לפגוע בביטחון המדינה ובאמון הציבור.

בעתירה מבוקשים צו ביניים דחוף שיקפיא את ההחלטה עד להכרעה בעתירה, וכן צו על תנאי שיורה לממשלה ולראש הממשלה לנמק מדוע לא תבוטל הדחת ראש השב"כ. בנוסף, העותרים מבקשים קיום דיון דחוף בעתירה בשל ההשלכות הביטחוניות המיידיות.

התנועה לאיכות השלטון

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "אנו עדים לפגיעה חסרת תקדים בעצמאות מערכת הביטחון ובשלטון החוק. ראש ממשלה המדיח את ראש השב"כ בזמן שמקורביו נחקרים על ידי השירות בחשד לעבירות ביטחוניות חמורות הוא מצב שלא יעלה על הדעת במדינה דמוקרטית. זהו פרק נוסף במסע השיטתי לפגיעה בשומרי הסף ובעצמאות גופי אכיפת החוק, המתבצע תוך סיכון ממשי וישיר של ביטחון אזרחי ישראל. נמשיך להיאבק עבור כל אזרחי המדינה להגנה על עקרונות היסוד של שלטון החוק וטוהר המידות".

מכונת האמת

"מכונת האמת" הגישו גם את עתירה לבג"ץ נגד פיטורי ראש השב"כ. בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד חגי קלעי ועו"ד יעל ויזל, נטען כי ההחלטה התקבלה באופן בלתי חוקי ומהווה ניסיון להפעיל לחץ פוליטי על מערכת הביטחון. על העתירה חתומים חברי הפאנל של תוכנית האקטואליה ״מכונת האמת״ ביניהם חבר הכנסת לשעבר רם שפע, ובכירה במוסד לשעבר גייל שורש ואורי זכי מהחזית להגנת הדמוקרטיה.

"החלטה זו הינה ניסיון פסול ובלתי חוקי להפוך את הסמכות לסיים את כהונת ראש השב"כ לאמצעי לחץ ולכלי פוליטי", נכתב בעתירה, "במטרה להכפיף את השב"כ למרות פוליטית ולהשפיע על הליך חקירה ספציפי שאין להתירו". עוד נטען כי "עיתוי ההחלטה מלמד על ניגוד העניינים החמור שבו היא נגועה, שכן היא התקבלה בסמיכות זמנים לפתיחת חקירה בפרשה המכונה 'קטאר גייט', במסגרתה נבדקים קשרים בין גורמים בלשכת ראש הממשלה לבין קטאר".

עוד נטען כי "לא אירע בישראל אירוע שבו מדיח הדרג הפוליטי את מי שמקיימים חקירה פלילית הקשורה בו במישרין. נורמה אלמנטרית זו, שעל פיה אין כשירותו של נושא משרה בכיר נפגמת רק מאחר שמצא לנכון לחקור את הדרג הפוליטי, היא הנורמה אותה מבקשים המשיבים לקעקע בהחלטת הפיטורין הנוכחית".

בעתירה צוין כי ההחלטה התקבלה ללא עמידה בהליך המחייב שכולל היוועצות בוועדה למינוי בכירים, מנגנון שנועד להבטיח את טוהר המידות במינוי ואי תלותו בשיקולים פוליטיים. העותרים מבקשים מבית המשפט העליון להורות על בטלותה של החלטת הממשלה, וכן לקיים דיון דחוף בבקשה ולהוציא צו ביניים שיימנע את כניסתה של ההחלטה לתוקף עד להכרעה בעתירה.

מפלגות האופוזיציה

יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים הגישו גם הם לפני זמן קצר עתירה לבג״ץ בבקשה לצו נגד פיטורי ראש השב״כ רונן בר: ״מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, על בסיס שיקולים זרים, הקשורים בחקירות שב"כ בלשכת ראש הממשלה, ובעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה לפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון השבעה באוקטובר״.

בעתירה נכתב: ״הייזום הבהול של פיטורי ראש השב"כ, בעת הזו, בימי לחימה, נעשה כאשר שירות הבטחון הכללי חוקר בימים אלה את אנשי אמונו של ראש הממשלה, המלווים אותו שנים, והבקיאים בכל תג ותו בחייו, בחשד שקיבלו כסף מגורמים הקשורים במישרין ופועלים עבור מדינת קטאר - אותה מדינה שמימנה את ארגון הטרור חמאס שהשית על מדינת ישראל והעם היהודי את האסון הגדול ביותר מאז השואה.״

עוד הוסיפו: ״ייזום הפיטורים נעשה רק לאחר שתחקיר שב"כ על הרקע לאסון השבעה באוקטובר הצביע במובהק על אחריות הדרג המדיני לאסון. הדברים מקבלים משנה תוקף בזמן שראש הממשלה - מונע הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וממשלת ישראל כולה מעכבת בגלוי וביודעין מהלך שיכול לבדוק את אחריותה לאסון".

התנועה לטוהר המידות

התנועה לטוהר המידות הגישה גם כן עתירה דחופה לבג"ץ כנגד ההחלטה לפטר את ראש השב"כ. בעתירה הוצגה התשתית העובדתית המלמדת כי ההחלטה לפטר את ראש השב"כ נובעת מהחקירות אותן מנהל הארגון כנגד ראש הממשלה, כפי שהתבטאו שרי הממשלה לא אחת, ומעמדתו של ראש השב"כ אשר קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, עמדה אשר גם על פי ראש הממשלה נתניהו עצמו הובילה להדחתו של ראש השב"כ. בעתירה התבקש גם צו ביניים דחוף שיעצור את הדחתו של ראש השב"כ עד להכרעה של בג"ץ בעתירה.

מנכ"ל העמותה, עוה"ד עומר מקייס מסר: "הדחת ראש השב"כ היא רגע שפל בתולדות הדמוקרטיה הישראלית. ממשלת ישראל, פה אחד, הצביעה על הדחת ראש השב"כ רק בשל החקירות שמנהל הארגון כנגד גורמים בלשכת ראש הממשלה בעבירות ביטחוניות חמורות, וכן עמדתו החד משמעית בדבר נחיצותה של ועדת חקירה ממלכתית.

ראש הממשלה נתניהו, שנמצא בניגוד עניינים חריף, גורר את הממשלה כולה להחלטה שמסכנת את הדמוקרטיה הישראלית, ואף מפרסם הודעה בשם הממשלה כולה עוד בטרם התקבלה ההחלטה, שמאשימה את ראש השב"כ בקונספירציה שהובילה לטבח ה-7.10.

ההחלטה לפטר את רונן בר סותרת את ההליך שקבעו ממשלות קודמות בדבר סיום כהונה של ראש השב"כ, ואת חוות הדעת המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה. מעבר לכך, זוהי החלטה שהתקבלה בניגוד עניינים של ראש הממשלה, משיקולים זרים ברורים, שחברי הממשלה אף לא טרחו להסתיר, ובחוסר סבירות. 

אנו מקווים כי בית המשפט יעצור את הפגיעה האנושה בדמוקרטיה, ויבהיר לראש הממשלה כי עיקרון שלטון החוק בישראל גובר על רצונו לסכל חקירות כנגד גורמים בלשכתו, ואת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר הטבח הנורא שהתרחש תחת ממשלתו".

כזכור, בר לא הופיע אמש בפני מליאת הממשלה שדנה בהצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את בר מתפקידו. בשב"כ לא התייחסו להגנה של ראש השב"כ שהוצגה לחברי הממשלה בין אם מפיו של בר שיעמוד מולם או המסר הכתוב שהעביר לשרים. מי שכן הגיעו לדיון הדרמטי הם היועמ״שית גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה גיל לימון.

רגע לפני תחילת הדיון, בר פרסם לשרי הממשלה את התייחסותו לנושא הדיון, שכותרתה "הפסקת כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי", וכפי שנחשף ב"מעריב" - ראש השב"כ שלף "אס" משפטי בסוגיה.