עם חידוש הפעילות ברצועת עזה, גם המערכה בזירה הדיפלומטית תפסה תאוצה. מיד לאחר 7 באוקטובר ישראל בשעתה הקשה קיבלה חיזוקים מכלל העולם, עם תחילת התמרון הקרקעי והתמשכותו התמיכה העולמית איבדה תאוצה והפכה לאנטי ישראלית. דעת הקהל במדינות השונות הופנתה עם תמונות הלחימה מעזה כנגד ישראל.
עם תחילת הפסקת האש והמתווה לשחרור החטופים, הביקורת נגד ישראל התמתנה. הביקורת הציבורית דעכה ושר החוץ הישראלי הפך לדמות מחוזרת בבירות האירופאיות. מנהיגים ממדינות העולם. עמדו בתור לבקר בישראל - הדבר הגיע לשיא במפגש האסוציאציה של שרי החוץ מהאיחוד האירופי עם ישראל, אותה ייצג שר החוץ גדעון סער ובה הוחלט על שורה של צעדים לחיזוק היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, בדגש על הפן הכלכלי.
שר החוץ ואנשי משרדו ניצלו את ההזדמנויות המדיניות להסכמים לטובת הכלכלה הישראלית אך ידעו שכאשר ישראל תחזור ללחימה- ובהתחשב בסרבנות של חמאס הדבר היה צפוי, ישראל תצטרך להיות ערוכה אל מול הבליץ המדיני ודעת הקהל העולמית שתהיה מופנית נגד ישראל.
כשבוע לפני החזרה ללחימה שר החוץ סער חנך חמ״ל תקשורת חדשה המושתת על בינה מלאכותית אשר מטרתו לנטר איומים תקשורתיים מראש ולסכל אותם בטרם יגדלו וייפגעו בתדמיתה של ישראל. עם החזרה ללחימה החמ״ל כבר קצר הישגים בזירה הזו. בנוסף, סער קיים כבר ביומו הראשון של חידוש הלחימה בעזה בליץ שיחות מדיניות עם מקביליו ברחבי העולם, בין השאר שוחח עם שרי החוץ של הולנד, צרפת וצ׳כיה. כמו כן שוחח סער עם שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס.
כמן כן, הוא פגש גם את הנהלת איפא״ק- להם פירט שישראל קיבלה את תמיכת האמריקאים כבר לפני תחילת התקיפה, סער הסביר כי האמריקאים תמכו בהחלטה והסביר את הסיבה העיקרית לכך: כי הצדק בצד הישראלי בסיפור הזה.
