הצעת החוק של ח”כ משה גפני, המבקשת להסדיר בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לפעול כבוררים בנושאים אזרחיים – מעוררת מחלוקת עזה. התומכים טוענים כי מדובר בהסדרה נדרשת של חירות הפרט לבחור בהליך בוררות בבית דין דתי, ואילו המבקרים מזהירים מפני פגיעה במעמד בתי המשפט האזרחיים ובזכויות נשים.
ההצעה מתבססת על מחקר של מכון “מרכז יכין”, שמצביע על מגמה מתמשכת שבה פסיקות בג״ץ צמצמו את היכולת של בתי הדין הרבניים לפעול כבוררים – גם במקרים שבהם שני הצדדים הסכימו לכך. לפי המחקר, תחומים כמו הסכמי ממון, מזונות ילדים ודיני משפחה הורחקו בהדרגה מסמכותם של בתי הדין, שנותרו בעיקר עם סמכות לסידור גירושין בלבד.
במפלגות החרדיות והציונות הדתית רואים בכך פגיעה חמורה באופציה לבחור במסגרת שיפוטית דתית – ודורשים להשלים את החקיקה עוד לפני פגרת הקיץ. חברי הכנסת החרדים פנו בימים האחרונים ליו”ר הקואליציה, ח”כ אופיר כ״ץ, בדרישה להעלות את ההצעה להצבעה כבר בשבוע הקרוב.
מהצד השני, בג״ץ ומבקרי ההצעה טוענים כי מדובר ב”הרחבה עקיפה” של סמכויות שיפוט דתיות, שעלולה לפגוע בעיקר בנשים ובצדדים מוחלשים. לדבריהם, אסור לאפשר מצב שבו בוררויות עלולות להתרחש תחת לחצים חברתיים או משפחתיים, וללא מנגנוני הגנה משפטיים שוויוניים.
הצעת החוק אינה מרחיבה את סמכויות השיפוט של בתי הדין, אלא מסדירה את פעילותם כבוררים בהתאם לחוק הבוררות – אך בפועל, מדובר בצעד בעל משמעות ציבורית, משפטית וערכית רחבה. ההצעה צפויה לעבור לקריאה שנייה ושלישית בקרוב, והמאבק הפוליטי והציבורי סביבה הולך ומתחמם.
