ישראל פתחה במתקפה רחבת היקף על יעדים בלבנון בתגובה לירי של חמישה טילים לעבר שטחה, בעוד שאף גורם לא נטל אחריות על השיגור. אנליסטים מעריכים כי המהלך הישראלי נועד להפעיל לחץ על לבנון להתיישב לשולחן המשא ומתן הישיר, בניגוד למתווה הפסקת האש המוסכם שגובש בתיווך אמריקאי-צרפתי. לפיקוח על יישום אותו מתווה מונתה ועדה מיוחדת בת חמישה חברים בראשות הגנרל האמריקאי ג'ספר ג'יפרז, אך התקדמותה נתקלת במכשולים מצד שני הצדדים.
יושב ראש הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, האשים בריאיון לעיתון "א-שרק אל-אווסט" את ישראל בניסיון לגרור את לבנון למשא ומתן מדיני שמטרתו נורמליזציה ביחסים בין המדינות. "איננו מעוניינים במהלך כזה," הדגיש ברי. "קיים הסכם הזוכה לתמיכה בינלאומית וערבית ולגיבוי מטעם האו"ם. אנו מחויבים ליישומו המלא, בעוד ישראל היא זו המכשילה את התקדמותו ופועלת לעקיפתו".
לדברי ברי, הצבא הלבנוני ערוך להשלים את פריסתו בדרום נהר הליטני, אך הדבר נמנע בשל סירובה של ישראל לסגת ממספר נקודות אסטרטגיות. מצב זה מונע את הפריסה המתוכננת עד לגבול הבינלאומי בסיוע כוח יוניפי"ל.
ברי טען כי חיזבאללה מפגין איפוק, נמנע מלהגיב על ההפרות הישראליות של הפסקת האש, ותומך במאמצי המדינה הלבנונית ליישום ההסכם. הוא הזכיר שהארגון לא ביצע ירי במשך שישה חודשים ברציפות, למרות התקיפות הישראליות הנמשכות באזורי דרום לבנון, הבקעה והגבול הלבנוני-סורי.
בהתייחסו להצעה שהמשלחת הלבנונית למשא ומתן תכלול אנשי צבא ואזרחים בעלי מעמד דיפלומטי, ברי הביע התנגדות נחרצת. לטענתו, עצם קבלת הצעה כזו תהווה ויתור על הסכם הפסקת האש הקיים שאמור להיות מיושם בחסות יוניפי"ל ובפיקוח הוועדה הבינלאומית.
מקור לבנוני בכיר חשף בשיחה עם "א-שרק אל-אווסט" כי ישראל מנצלת את שיגור הטילים כתירוץ להמשיך במרדף אחר מנהיגים ופעילים בכירים של חיזבאללה המופיעים ברשימות היעד שלה. לדבריו, המבצעים הישראליים הנרחבים נועדו ללחוץ על לבנון להיכנס למשא ומתן ישיר, ולא כפי שנטען - להעביר מסר אזהרה לחיזבאללה.
המקור טען כי חיזבאללה אינו מעוניין בהסלמה בחזית הדרומית, ומתמקד כעת בהערכת נזקי העימות האחרון ובזיהוי הפרצות המודיעיניות שאפשרו לישראל לחסל את בכירי הארגון. הוא הדגיש כי הסיסמה "צבא, עם והתנגדות" נותרה ברמה ההצהרתית בלבד, ובפועל הארגון תומך במאמצים הדיפלומטיים של המדינה הלבנונית.
בעקבות הערכתו השגויה של תגובת ישראל לפעולותיו, חיזבאללה מתקשה לפעול נגד הרוח השיעית התומכת ביישום ההסכם שיאפשר לתושבי הדרום לשוב לכפריהם ההרוסים. המקור ציין כי היכולות הצבאיות שנותרו בידי הארגון אינן מספיקות לפתיחת עימות חדש, ולפיכך אין לו ברירה אלא להתמודד באופן מציאותי עם המצב הנוכחי.
במישור הדיפלומטי, צפויה סגנית השליח המיוחד של הנשיא האמריקאי למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, להגיע לתל אביב לשיחות עם ההנהגה הישראלית. מטרתה לגבש מסמך עבודה שיהווה מפת דרכים ליישום שלוש הנקודות המרכזיות: שחרור אסירים לבנונים, נסיגת כוחות ישראליים, וקביעת הגבול הבינלאומי בין המדינות.
ביקורה המתוכנן בביירות תלוי בהשגת הבנות מקדימות עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וצמרת צה"ל בנוגע למנגנון יישום ההסכם. במקביל, נשיא לבנון, הגנרל ג'וזף עון, וראש הממשלה, נוואף סלאם, ממשיכים במאמציהם הדיפלומטיים הבינלאומיים והאזוריים לגיוס תמיכה בעמדה הלבנונית ולהפעלת לחץ על ישראל לסגת כתנאי ליישום החלטה 1701 במלואה.
