הכפפות הוסרו ונזרקו לפח, העימות בין הדרג המדיני לבין ראש השב"כ מיום ליום מקבל מאפיינים מובהקים יותר של מלחמה על מלא, שכדוגמתה עוד לא ראינו. האירוע שמתפתח מול עינינו הוא תקדימי, מזעזע - אך בעיקר, בעל פוטנציאל מסוכן של הדרדרות לכדי אנרכיה. באופן פרדוקסלי הצדדים שכל אחד מהם טוען לשמירה על שלטון החוק ולחרדה לדמוקרטיה הישראלית, מסוגל במו ידיו לשרוף את אותם הערכים שבשמם הוא יצא לקרב.
על אף שהמתקפה על ראש השב"כ, רונן בר, נראית כמו פעולה משולבת, משותפת של ראש הממשלה, המבקש לפטר את ראש הארגון הכפוף לו, ושל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שטוען טענות קשות נגד ראש השב"כ ודורש לא רק לפטרו, אלא לחקור אותו ולהכריז עליו כ"עבריין", בפועל מדובר שני סיפורים שונים.
הסיפור של בן גביר - אם כל הטענות נגד רונן בר מבוססות על עובדות וראיות ברזל - הרי הוא האירוע האמיתי שצריך להחריד את כל מי שרואה עצמו כחסיד של שלטון החוק והדמוקרטיה.
אם אכן ראש השב"כ לא הסתפק בלהתריע מפני "חדירת כהניסטים למשטרה, בהקשר של הדרג המדיני" אלא גם נתן פקודה לאסוף חומר ולחקור את אותם האלמנטים, הוא למעשה קורא תיגר על פסיקת בג"ץ. בעוד ההתרעה היא בגדר עבודת ראש שב"כ, ההוראה כבר חוצה גבול.
הרי ברור לכול שתחת ההגדרה העמומה של החקירה מסתתר שמו של אדם אחד - איתמר בן גביר. הרי המשמעות היא - שראש בשב"כ לא מקבל את פסיקת בג"ץ, אותו בג"ץ שלשם ההגנה עליו , בין היתר, הוא יצא אל הקרב.
בזמנו, כאשר פוליטיקאי מתחיל, איתמר בן גביר, ביקש בפעם הראשונה להתמודד בבחירות לכנסת, הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ. העותרים טענו בדיוק את אותה הטענה: בן גביר הוא כהניסט קיצוני ועל כן - יש למנוע ממנו להתמודד לכנסת. השופטים בדקו את העניין - וקבעו כי בן גביר אינו כהניסט ורשאי לכהן כחבר כנסת או כשר בממשלה.
המצב שבו ראש השירות החשאי, בין הגופים הביטחוניים החזקים במדינה, קובע, בניגוד לפסיקת בית משפט העליון, מי הוא כהניסט ומי הוא לאו, ועל סמך הקביעה הזאת מתערב בתהליכים דמוקרטיים - זה תקדים מסוכן שדורש בירור לעומק – ובהקדם.
לשירות הביטחון הכללי יש, כאמור, כוח רב - ובהתאם לכך גם אחריות רבה. אם הגוף החזק הזה יתחיל לחקור את בעלי הדעות ה"לא ראויות" - לדעת הארגון - הדרך לאנרכיה תהיה קצרה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. רק לדמיין מצב שבו בראשות הארגון עומד אדם בעל אוריינטציה ימנית, שיום אחד יחליט כי פוליטיקאים או אנשי מערכת הביטחון השייכים למחנה השמאל-מרכז, הם סכנה לדמוקרטיה ויש לאסוף חומר נגדם. האירוע הזה דורש טיפול דחוף וייסודי. לא ברמת הכותרות והציטוטים מדיונים כאלה ואחרים, אלא ברמת ההוכחות והעובדות.