מליאת הכנסת תצביע מחר (שני) על הארכת הפיילוט הביומטרי ובתוך כך עשרות מומחי ההצפנה ואבטחת המידע קוראים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את המאגר הביומטרי לאלתר.
74 מדעני מחשבים קראו היום לראש הממשלה, לשרים ולחברי הכנסת לעצור את המאגר הביומטרי מיד. בין החותמים על המכתב חתן פרס ישראל ופרס בטחון ישראל, לשעבר ראש האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' יעקב זיו,  חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת, פרופ' דוד הראל, חתן פרס ישראל ופרס בטחון ישראל, פרופ' נגה אלון, פרופ' אלי ביהם, דיקן לשעבר של הפקולטה למחשבים בטכניון ומייסד מרכז הסייבר.
במכתב שנשלח היום כתבו הבכירים: "אנו החתומים מטה, מומחי מחשבים ואבטחת מידע, מתריעים בפני ראש הממשלה, שרי הממשלה וחברי כנסת ישראל על הסיכונים הכרוכים בהפיכת המאגר הביומטרי הנסיוני של משרד הפנים למאגר חובה לכלל תושבי ישראל. קיום מאגר שכזה יפגע בפרטיות ובכבוד האדם והוא עלול אף לסכן את בטחון המדינה ותושביה".

"לבטל את המאגר בטרם יגרם נזק לאזרחי ישראל, לפרטיותם ולביטחונם"

 
עוד כתבו במכתבם: "מניעת זיוף תעודות מזהות הינה מטרה ראויה וחשובה הניתנת להשגה על-ידי שימוש באמצעים הטכנולוגים המתאימים בגוף התעודות עצמן. אמצעים כאלה ניתנים להטמעה בזמן קצר והינם זולים יותר, בטוחים יותר, וחודרניים פחות מההסתמכות על אמצעים ביומטריים ומאגרים מרכזיים, אשר חשופים לפריצה, דליפה או ניצול לרעה של הנתונים שבהם".
את מכתבם חתמו המומחים בקריאה גורפת: "אנו קוראים לראש ממשלה, לשר הפנים ולשרי הממשלה, לעצור את ניסוי המאגר הביומטרי ולבטל את המאגר המרכזי לאלתר, בטרם יגרם נזק לאזרחי ישראל, לפרטיותם ולביטחונם".
בתוך כך בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דוח בו קבע כי המאגר הביומטרי החל לפעול בלי בדיקת חלופות ראויה. על פי הדוח רשימת השאלות שהוצגה למצטרפים מצומצת מדי וכי לא היתה תכנית עבודה. 
בראשית הביקורת מציין המבקר ביחס לליקויים שנמצאו על היעדר מידע ונתונים אודות תופעת גניבת הזהות וההתחזות כי ״הצורך המרכזי שלשמו הוקם המאגר הוא מניעת הרכשות כפולות… נכון לינואר 2015 טרם גובשה תשתית זו באופן שיאפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטה בהתבסס עליה בסוף תקופת המבחן״. המבקר התייחס גם לתכנון תקופת המבחן ומצא כי על אף חשיבותה ומורכבותה של תקופת המבחן, רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי פעלו במשך כשמונה חודשים לא תכנית עבודה מפורטת. 
המבקר מצא ליקויים גם בתפעול המערכת של המאגר. נמצא כי ההליכים לרכישת מערכת ההשוואה הביומטרית, המשמשת להשוואת הנתונים לצורך מניעת התחזות, התעכבו ממושכות וכתוצאה מכך תקופת המבחן החלה תוך שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית, שפותחה באופן עצמי. גם לגבי סורק טביעות האצבע נמצאו ליקויים - תקופת המבחן החלה תוך כדי שימוש בסורק טביעות אצבע אשר רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי סברו שביצועיו אינם מתאימים לפרויקט זה, וכי יש צורך דחוף להחליפו. הסורקים הוחלפו רק ביולי 2014, כשנתיים לאחר שהתעורר לראשונה החשש בדבר איכות טביעות האצבע וכשנה לאחר שהחלה תקופת המבחן, שבמהלכה ניטלו טביעות אצבע של כ-430 אלף תושבים בסורק זה. 
אחת הפעולות העיקריות האמורות להתבצע בתקופת המבחן היא בחינה של נחיצות המאגר. לשם כך נקבע בחוק, בין היתר, כי ייבחנו כמה חלופות למאגר הביומטרי ולהיקף המידע שיש לשמור בו: חלופת התשאול, חלופות ביומטריות וחלופת שיטת ההקבצים. המבקר מצא כי בחינת החלופות התקיימה באופן לקוי. לגבי חלופת התשאול נמצא כי זו התבססה על רשימת שאלות מצומצמת ונקבע כי "נוכח הממצאים אודות תהליך התשאול במתכונתו הנוכחית, מתעורר ספק אם ניתן להסתמך עליו לצורך בחינתו כחלופה ממשית למאגר". קביעות דומות עלו ביחס לחלופות האחרות - זו הביומטרית שלא נבחנה מספיק ושיטת ההקבצים, שיטה שבה המידע הביומטרי נשמר במנותק מהזהות של בעליו, שלא נבחנה כלל.
ליקויים נוספים נמצאו גם ביחס לאיסוף הנתונים והערכתם: נקבעו שורה של מדדים שעל רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי לאסוף, אולם בשל מחלוקת תקציבית הוקפאה היערכות הלמ״ס לביצוע המשימות בתקופת המבחן וחודשה רק זמן קצר לפני מועד פקיעתו.