הצעת חוק מהפכנית לחלוקה מחדש של קרקעות בפריפריה מעוררת התנגדות חריפה.
לפי ההצעה שיזם ח”כ דניאל עטר (המחנה הציוני), הקיבוצים והמושבים יוותרו על 10% מהאדמות החקלאיות שלהם לטובת עיירות הפיתוח. בתמורה - שאר האדמות החקלאיות שברשותם יועברו אליהם בחכירה לדורות.
ההצעה שעטר, לשעבר יו”ר המועצה האזורית גלבוע, מכנה “היסטורית”, נועדה לדבריו להקל על מצוקת הדיור ולהביא לאיזון משאבים בין ההתיישבות לבין עיירות הפיתוח.
ההצעה תאפשר למינהל התכנון להעביר למדינה תוך זמן קצר 10% מהקרקעות החקלאיות של המושבים והקיבוצים ולהקצות אותן לצורכי אכלוס ותעסוקה בעיירות הפיתוח ולאזורי הביקוש. העברת הקרקעות לעיירות הפיתוח בפריפריה תאפשר להן, לדברי עטר, לגדול ולהפוך לערים מבוססות.
מצד שני, ההצעה מבקשת להסדיר את “העיוות ההיסטורי” הקיים לדברי עטר בכל הנוגע לזכויותיהם של החקלאים על הקרקע. לדבריו, החקלאים יוכלו לראשונה לעגן את זכויותיהם בקרקעות שהם מעבדים עשורים רבים, עוד מלפני קום המדינה, למרות שהן אינן מוסדרות כראוי בחוק.
לפי ההצעה, השטח יוחכר לקיבוצים ולמושבים בחכירה לדורות (ל־49 שנים) עם זכאות לשלוש תקופות הארכה בנות 49 שנים כל אחת. בקרקעות שניתן להקנות בהן בעלות – תוקנה בהן הבעלות. השטח החקלאי יוחכר בחוזי חכירה לעיבוד חקלאי ל־96 שנים.
אלא שהצעת החוק כבר מעוררת התנגדות רבה בקרב עיירות הפיתוח. “הקיבוצים לא רכשו אפילו מטר אדמה אחד, ומלבד חזקה אין להם שום זכות על הקרקע”, אומר ראש עיריית שדרות לשעבר, עו”ד אלי מויאל, “הם ראויים לפיצויים, אם מגיע להם, אך הם לא יכולים לטעון לבעלות על האדמות. הם טוענים לבעלות על האדמות בתוקף הדם ששפכו שם, אך גם הדם שלנו נשפך במלחמות, לא רק שלהם. גם אנחנו ישבנו על הגבולות, אך לא קיבלנו דירה או קרקע בחינם”.
מויאל מוסיף: “אי אפשר לתקן את המציאות באמצעות עיוות של ההיסטוריה. הקיבוצים צריכים להבין שהאדמה לא שלהם. אחוז אחד מכלל האוכלוסייה מחזיק חלק ניכר מאדמות המדינה במסווה של אדמות חקלאיות. כבר מזמן אין דבר כזה קיבוץ. אין חדר אוכל, אין לינה משותפת ואין ערבות הדדית. יש רק נדל”ן, שהם עושים ממנו מיליונים, בשעה שעיירות הפיתוח חנוקות, בלי יכולת להתפתח. בהצעת החוק אין משום חלוקה צודקת של הקרקעות במדינה. אני קורא לכנסת ולמחנה הציוני לא לתת לה יד. קיבוצים נותרו רק באגדות ובשירונים, אסור להנציח את העוול שבחלוקת הקרקעות במדינה”.
ניר מאיר, מזכ”ל התנועה הקיבוצית, אמר בתגובה להצעת החוק: “זה אינו רעיון חדש. הוא הוצג לראשונה במסמך שנשלח ב־2011 לראש הממשלה ולשר השיכון. הצגתי רעיון דומה והוא אף הועלה בקווים כלליים בפגישה שקיימנו לאחרונה עם שר האוצר משה כחלון. עד היום התנהלו מוסדות המדינה כאילו אין בעיית קרקעות, אלא בעיית מחיר בלבד. אמרנו, וחזרנו על כך בהזדמנויות רבות: אנו לא הבעיה וביכולתנו להיות חלק מהפתרון. לצערי, עד היום לא זכינו להיענות לשלל הצעותינו, ונראה לי שגוי לנדב פתרונות לפני שמושגות הסכמות”.
בעד - פיוס היסטורי\דני עטר
הצעת החוק שיזמתי תסדיר אחת ולתמיד את מערכת היחסים בין עיירות הפיתוח להתיישבות העובדת.
המשמעות ההיסטורית של ההצעה היא, שלראשונה מדינת ישראל תגדיר בחקיקה את מערכת היחסים המורכבת שבין ערים ועיירות למועצות אזוריות. ההצעה מביאה איתה בשורה לעיירות הפיתוח. בין השאר היא קובעת כי שטחים רבים יוקדשו למסחר ותעשייה כדי לייצר עשרות אלפי מקומות עבודה בעיירות ובערי הפיתוח.
ח"כ דני עטר. צילום: מירי צחי
הערך המרכזי שמגולם בהצעה הוא ערך השוויון – בין בני העיירות ובני ההתיישבות, שרוצים להתגורר ולעבוד במקום הולדתם. ההצעה גם מסדירה את מעמדם של החקלאים ואת זכויותיהם על הקרקע. כל קרקע חקלאית תוחכר לדורות ומעמדה יעוגן בחוק.
בשעת משבר זו, כאשר זוג צעיר לא מסוגל לקנות דירה, חשוב שנראה את ההזדמנות שהתגלגלה לפתחנו. אנו יכולים לפתור את מצוקת הדיור, לסייע ולחזק את הערים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ולסיים את הסכסוך ההיסטורי בין עיירות הפיתוח וההתיישבות.
נגד - אי שוויון קיצוני\פרופ' יוסי יונה
הדיון באופן שבו יש לעשות שימוש מיטבי וצודק בעתודות הקרקע לטובת כלל האזרחים חוזר לזירה הציבורית. הצעת החוק שמקדם חברי לסיעה, ח”כ דני עטר, מספקת ביטוי נוסף לדיון מתמשך זה.
לעניות דעתי, חסרונות ההצעה גדולים לאין שיעור מיתרונותיה. אומנם מוצע להעביר ליישובי הפריפריה עתודות קרקע, גם כדי לשכן את בני המקום, ובכך יש הכרה במעמדם כבנים ממשיכים הזכאים להטבות ברכישת בתיהם. אולם, כשמשווים את ההטבות הללו עם הפריבילגיות שהצעת החוק מבקשת להבטיח לקיבוצים ולמושבים, מתגלה אי שוויון קיצוני. ההצעה מבקשת להבטיח זכויות קניין גורפות לבני המושבים והקיבוצים וכוללת רפורמה אגררית, שספק אם יש לה אח ורע בעולם - רפורמה שמעבירה את מרבית עתודות הקרקע החקלאית של המדינה לבעלות פרטית. בעבר דחה בית המשפט העליון יוזמות צנועות יותר.
"זכויות קניין גורפות לבני המושבים והקיבוצים". יוסי יונה. צילום: נתי שוחט, פלאש 90
אם אנו באמת מעוניינים בצדק חלוקתי בתחום הקרקעות, לא לילד הזה פיללנו. השדולה לצדק חלוקתי, שבראשה עומדים ח”כ מיקי זוהר (ליכוד), אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו) ואנוכי (המחנה הציוני), עמלה על ניסוחן של יוזמות אחרות, צודקות יותר.
הכותבים הם חברי כנסת במחנה הציוני