על רקע הפגנת מחאה של מאות מעובדי רשות השידור, שהתכנסו מול משכן הכנסת, התנהל היום (ראשון) בכנסת משעות הבוקר, דיון טעון של הוועדה המיוחדת לתיקוני חוק השידור הציבורי, בראשות ח"כ צחי הנגבי.
בפתח הדיון אמר השר אופיר אקוניס, הממונה על רשות השידור, כי "רפורמות נעשות למען הציבור הרחב והוא זקוק לשידור ציבורי יעיל ורזה יותר מזה הקיים.
"כדי להבטיח את המעבר לתאגיד השידור הציבורי אנחנו מקיימים את הדיון הזה. העובדים הם חשובים, אבל בסוף כשאנחנו בונים את גוף השידור הזה, אנחנו צריכים לחשוב איך יראה המסך".
"אני מציע שהטאלנטים שמרוויחים סכומי עתק, עשרות אלפי שקלים ברשות השידור ובכל זאת מטיפים על צדק חברתי, יעבירו כסף ממשכורתם לעובדים שמרוויחים הרבה פחות", אמר השר אקוניס שמתח ביקורת על העיתונאים "הצייצנים" שמעבירים עליו ביקורת בטוויטר והבהיר כי גם כשימונה לשר המדע, ימשיך להחזיק בתיק הרשות השנייה ורשות השידור.
לאחר שדנו בינם, הודיע יו"ר ההתאחדות, אבי ניסנקורן, כי הגיע להסכמה עם השר אקוניס לפיה לא יהיו פיטורים בחקיקה וכי הסעיף המורה על קיצוצי שכר יירד מהצעת החוק. בהתאם לסיכום, הופסקו כל פעולות הארגונים הקשורות ברשות השידור והצדדים ייכנסו למשא ומתן בדבר היקף ההתייעלות, והיקף העובדים אשר ייקלטו מעבר לרף של 25 אחוזים. כל צמצום בפיטורי עובדים יהיה כחלק ממשא ומתן.
הישג (זמני) להסתדרות. אבי ניסנקורן. צילום: פלאש 90
ח"כ מרגלית הורחק מהדיון: "נלך לבג"ץ"
עובדי רשות השידור צעדו במחאה על המצב הקשה בו הם נמצאים, כשאף ברשות שדות התעופה הצטרפו למאבק והשביתו את העבודה למשך כשעתיים. במהלך הדיון הורחק ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) לאחר שתקף בצורה חריפה את חברי הוועדה על המהלך והודיע כי יילך עם ההחלטה הזאת לבג"ץ.
מרגלית, ביחד עם תנועת "הצלחה", הגיש בג"צ נגד ראש הממשלה ושר התקשורת, בתביעה שימנה את המועצה הציבורית, שנבחרה על ידי ועדת קמא לפני כחצי שנה וטרם מונתה. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד מן ועו"ד יובל יועז, טוענים העותרים כי חוק השידור הציבורי, שהתקבל בכנסת ביולי 2014, מצווה על שר התקשורת למנות את 12 חברי מועצת תאגיד השידור הציבורי על פי המלצות ועדת האיתור, כדי לאפשר את המשך הקמת התאגיד. "אלא שמסיבות עלומות שטבען לא נודע, נמנעו עד כה שר התקשורת הקודם, גלעד ארדן וכן השר הנוכחי - נתניהו עצמו - מלאשר את המלצת ועדת האיתור", נאמר עתירה.
מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר כי רק אם יעבור היום החוק בוועדה, יגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו את תריסר שמות חברי המועצה לאישור ועדת ברנר, המאשרת כשירותם של מועמדים לתפקידים בשירות הציבורי. ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) וחברי כנסת נוספים מהאפוזיציה טענו כי מדובר ב"סחיטה באיומים". פילבר הבהיר בדיון כי השופט קמא יעמוד גם בראש ועדת האיתור למציאת העורך הראשי של רשות השידור, תפקיד שמינויו יאפשר שכירת עיתונאים. כזכור, הבוקר יונה ויזלנטל הודיע על התפטרותו מהתפקיד וככל הנראה יכהן בתפקיד עד למינוי החדש.
ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, התייחס למשבר החריף וכתב בפייסבוק: "הרגע הזה שביבי משתלט על רשות השידור, הוא אור שחור לתקשורת החופשית ולדמוקרטיה. הרגע הזה מחייב התגייסות כללית של כל שוחרי ישראל הדמוקרטית, כולל העיתונאים, לעמוד מול הסכנה".
ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) התייצב לימין עובדי רשות השידור ואמר: "אני בעד העובדים וחושב שצריך ללכת לקראתם ולסייע להם, אם זה בהטבות ואם זה במענקי פרישה שיקלו עליהם להסתגל. אבל חשוב שנזכור: הדבר החשוב ביותר זה לבנות רשות שידור מקצועית. תקשורת חופשית שתהיה נקייה מלחצים ותכתיבים".
במהלך הדיון הפנה ח"כ מגל דברים ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, "אני הייתי בהדברות איתך ואני רוצה לסייע לעובדים אבל לא יכול להיות שאני אקבל הודעה על הבוקר שנפתחה שביתת פתע בנמל התעופה בן גוריון, אלו שיטות של מאפיה ופרוטקשן. למה סולידריות עם העובדים צריכה להיות על הגב של הציבור? יש להפסיק את העיצומים לאלתר".
ח"כ דב חנין קרא לשביתה כללית במשק. הוא פנה לעובדי הנמלים, רשות שדות התעופה והרכבת ואמר, "מה שמתחיל ברשות השידור לא יסתיים ברשות השידור". גם הוא קרא להפסיק את הדיון על החוק ולהוביל למהלך של הידברות מול העובדים.
ח"כ יואב קיש מהליכוד, הודיע כי לא יתמוך בחוק, כל עוד יכלול פיטורי עובדים. ח"כ אילן גילאון ממרצ: "יש כאן רצון של ראש הממשלה להשתלט על כל כלי התקשורת בישראל. מי גוזר קופון על הפירוק הזה?".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הביעה בעמוד הפייסבוק שלה תמיכה במאבקם של עובדי רשות השידור:
בתוך כך הביעה יו"ר מרצ, תמיכה בעובדי ועובדות רשות השידור, שלדבריה "כ-1500 מתוכם עומדים בפני פיטורים, 500 מהם כבר עכשיו בהליך מזורז ואכזרי. רבים מהם התבצרו במהלך סוף השבוע במשרדי הרשות, בניסיון נואש וצודק למנוע את הגזרה".
בפוסט שהעלתה בדף הפייסבוק שלה כתבה כי "ועדה מיוחדת בכנסת דנה ברגעים אלה בתיקונים לחוק השידור הציבורי ובשירותו של ראש הממשלה תנסה, באופן שלא היה לו תקדים לבטל הסכמים קיבוציים חתומים ולפטר עובדים באמצעות חקיקה. ההתחייבויות הקודמות להעסיק את העובדים מחדש בגוף שאמור להחליף את הרשות, נעלמו מהחקיקה".
"יותר מתמיד, אנחנו זקוקים היום לשידור ציבורי עצמאי, איכותי, נקי משיקולים מסחריים, חופשי משליטה של טייקונים ושל פוליטיקאים. אנחנו זקוקים לפיקוח ציבורי ולא פוליטי על רשות השידור ואנחנו זקוקים לעובדים ולעובדות המצוינים שנתניהו מנסה לשלוח הביתה", גלאון הוסיפה.
תיקון החוק, אותו הממשלה מבקשת להביא השבוע לאישור מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית, במסגרת דיון פגרה מיוחדת, כולל סגירה של רשות השידור הנוכחית בסוף מארס 2016 והקמת התאגיד החדש לשידור ציבורי. עיקר המאבק של העובדים הוא סביב סעיף המעניק לכונס הנכסים הרשמי דוד האן, שאחראי על פירוק הרשות, סמכות לפיטורי התייעלות של מאות עובדים.