במליאת הכנסת החל הערב (רביעי) הדיון בקריאה ראשונה לאישור "חוק הטרור" השנוי במחלוקת. את החוק הציגה שרת המשפטים איילת שקד והוא זכה לתמיכה של סיעת המחנה הציוני.
"הצעת החוק נועדה להעמיד לרשות מערכת אכיפת החוק את מרב הכלים הנדרשים כיום לצורך מאבק אפקטיבי בארגוני הטרור, בפעילותם המתרחבת, ובאמצעי המימון המאפשרים פעילות זו" אמרה שקד.
לדבריה, הטרור מבקש לפצל אותנו למחנות שונים. "לכאלה שנוקטים בעמדה כזו ולכאלה שנוקטים בעמדה אחרת, אלא שבעניין המלחמה בטרור אין ימין ואין שמאל. אין מחנות ואין קבוצות. זו מלחמה שאנחנו חייבים לנצח בה, וזו מלחמה שאנחנו ננצח בה, וזו מלחמה שאנחנו ננצח בה ביחד".
שקד הוסיפה: "אבל לצד החזית הביטחונית, אל לנו לשכוח את החזית השנייה שבה מתנהל המאבק חסר הפשרות הזה - החזית המשפטית".
עוד אמרה שרת המשפטיים, כי על מנת לשדרג את יכולותיה המשפטיות והחוקיות של מדינת ישראל במאבקה בטרור נבחנו הכלים המשפטיים הקיימים כיום בתחום המשפט הפלילי, האזרחי והמינהלי, וגובשו במסגרת החוק שלפניכם הסדרים חדשים, שנועדו לתת מענה לקשיים ולאתגרים שמציבים בפנינו היום ארגוני הטרור.
"אנו סבורים כי חקיקתו של חוק המאבק בטרור, בנוסח המוצע, היא צעד הכרחי וחיוני לקידום המאבק בטרור", הוסיפה..
בעקבות ישיבת הסיעה היום חויבו כל חברי המחנה הציוני להצביע בעד החוק, למרות שיו"ר הסיעה מרב מיכאלי וח"כ מיקי רוזנטל הביעו התנגדות להצעה. חוק הטרור הוא יוזמה של מספר שתיים במחנה הציוני, ח"כ ציפי לבני, עוד מהכנסת הקודמת בעת שהייתה שרת המשפטים.
חוק המאבק בטרור מרחיב באופן משמעותי את סמכויות המדינה ואת ההגדרות לארגון ולפעילות טרור. בין היתר, החוק קובע כי עונשו של מסייע לפעילות טרור יהיה כעונשו של מבצע הפעולה עצמה, ומכפיל את העונש המרבי על עבירות רבות הקשורות לטרור עד ל–30 שנות מאסר. בנוסף, הצעת החוק מגדירה עונש של שלוש שנות מאסר למי שיביע הזדהות פומבית עם ארגון טרור.
הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה-19, מרכזת בתוכה את כל החוקים העוסקים בטרור ומחליפה חקיקה מנדטורית שתבוטל בחלקה. לדברי שרת המשפטים היא כוללת סעיפים המציעים להחמיר בצורה דרמטית את הענישה, דרך הגדרת הטרור, שינוי במבחנים להוכחת הסתה לטרור, איסור על הזדהות עם ארגון טרור ועוד.
על פי הצעת החוק, מעשה טרור יוגדר "מעשה שבוצע מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בינלאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה".
בדיון בסיעת המחנה הציוני ביקשה ח"כ מיכאלי לדחות את העלאת הצעת החוק במליאה מאחר ומדובר בחוק המשתרע על פני 100 עמודים ויש לו משמעויות חוקתית דרמטיות. "אין דחיפות לאשרו. הוא מובא להצבעה בתוך פחות מ-48 שעות מרגע שהונח על שולחן הכנסת וזאת ביחד עם חוק ענק כמו חוק ההסדרים".
ח"כ ציפי לבני הסבירה כי חוק הטרור נועד לתת מענה מלא ומקיף למאבק בטרור מולו ניצבת ישראל ובין היתר הוא מחליף שורה של פקודות מנדטוריות ישנות, חלקן דרקוניות, כמו קיומם של בתי משפט צבאיים בתוך ישראל ומאפשר מ אבק אפקטיבי יותר נגד הטרור בכלים של היום".
ציפי לבני. צילום: פלאש 90
לדבריה החוק יחול על טרור מכל הסוגים, ערבי ויהודי. זוהי זכותה וחובתה של מדינה דמוקרטית כלפי אזרחיה במסגרת ההגנה עליהם". בסופו של דבר החליטה סיעת המחנה הציוני לתמוך בהצעת החוק ולכפות משמעת סיעתית.
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), אמר כי 'חוק הטרור', שממשלת נתניהו מביאה להצבעה בכנסת הוא חוק מסוכן. "לא רק כי הוא מעגן בחקיקה ראשית התנהלות שאין לה מקום במדינה שמעוניינת להיות דמוקרטית, אלא גם כי הוא מרחיב את ההגדרה של 'מהו טרור' עד כדי כך - שבעצם כמעט כל דבר יוכל להיות מוגדר כטרור. או ליתר דיוק, כל דבר שהשלטון ירצה להגדירו כך. כשקוראים את עשרות העמודים של החוק המקיף הזה מבינים לפתע איך תוכל פעילות פוליטית שתרגיז מספיק את השרים לגרור מעצר מינהלי ממושך של אזרחי מדינת ישראל, בלי משפט ובלי זכויות".
לדבריו, החוק הזה צפוי לעבור הערב בקריאה ראשונה. "לצערי, גם בסיעת 'המחנה הציוני' החליטו לתמוך בו. מסתבר, ש'טרור' זו מילת קסם באמצעותה הימין מצליח להכשיר גם את החוקים האפלים ביותר".
עוד אמר חנין, כי "לא חסרים אצלנו חוקים נגד טרור. חסרה מדיניות שתגן באמת על הבטחון ועל החיים. במרכזה לא תהיה חקיקה דרקונית או כליאה המונית, אלא קודם-כל הסדר שלום של צדק ועצמאות לשני העמים".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שהתנגדה להצעת החוק, אמרה: "כולם רוצים להילחם בטרור אבל גם כשנלחמים בטרור אסור להקריב ערכים בסיסיים של מדינת חוק וזכויות אדם בסיסיות. לא יתכן שמעגנים בחקיקה סמכויות טוטליטריות כמו מעצרים מנהליים וצווי הגבלה, ולא ייתכן שעושים שימוש בסמכויות לא דמוקרטיות כמו שימוש בחומר חסוי וראיות חסויות. גם את המלחמה בטרור צריך לנהל כמו שאמר נשיא ביהמ"ש העליון ברק "כשיד אחת קשורה מאחור".
ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר בתגובה לתמיכת "המחנה הציוני" בחוק הטרור: "חברי המחנה הציוני הוכיחו שוב שהם מפלגה חסרת עמוד שדרה, מפלגה שמפחדת מעצמה. במקום להציג אלטרנטיבה לנתניהו, הרצוג מנסה להתחרות בו מי יהיה יותר "חזק מול הטרור", מי ישתמש ברטוריקה יותר לאומנית, מי יתמוך בחוקים יותר הרסניים. התוצאה לא תהיה הצבת אלטרנטיבה לנתניהו, אלא חיקוי שלו, שהופך את המפלגה הזו לפחות ופחות רלוונטית".