כשהוא על סף דמעות, נשבע היום (רביעי) חבר הכנסת החדש, יהודה גליק, אמונים לכנסת ישראל, ויחליף בתפקיד את שר הביטחון שהתפטר, משה (בוגי) יעלון. בנאום מרגש, כשהוא מתחיל בברכת שהחיינו, ומדבר על ניסיון ההתנקשות בו, ולאחר מכן כשהוא חנוק מדמעות. סיפר על משפחתו ועל הדרך בה עבר על מנת להגיע ליום הזה: "הנה אני חי פיזית, והקב"ה ממלא אותי בחיות, ברצון לעשייה. גליק סיפר על הרגעים בהם דיבר עם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו, וסיפר כי אדלשטיין איחל לו שיוכל לדבר ולנשום, וגם לרקוד, אבל הבטיח כי לא יעשה זאת.
"אני מבקש להודות לכל עם ישראל. עצם העמידה שלי כאן אומרות שהתפילות התקבלו. יש כאלה שרואים בו מוביל בשורה ויש כאלה שרואים בי מוביל אסון, לאלו וגם אלו תודתי. חבריי, נולדתי לפני 51 שנה בניו יורק בארצות הברית, בבית שהיה מלא ברגש ציוני. בשנת 64 הוריי שמעו שיש בית ספר בנגב, ואבי היה חלק מצוות מחקר מתקדם מאוד, שזכה בפרס נובל לרפואה.
"אבל הם החליטו שהגיע העת לעלות לארץ, לבית הספר המיוחד בנגב. אבי נאבק שנים למען זכויות. הוא עבר לבאר שבע שהיתה עיירה קטנה, ובמידת הצורך, היו ישן ביישובים קטנים בלי רופא כמו ירוחם, רהט. אבי לא נמצא כאן כעת, הוא נמצא במרכז הרפואי בסורוקה. הוא ממשיך להתנדב בגיל 84. במשפחתנו יודעים כי אם יש ברית או בר מצווה, ויש לו טיפול, הוא לא יגיע. כפי שאמר לי - האישה שמחכה לתור כמה שבועות, לא אשמה שהבן שלי נהיה חבר כנסת. אבי מעולם לא שבת, מעולם לא קיבל תשלום. אמי, בניגוד לאבי, לעולם לא תפספס אירוע. היא ממשיכה להתנדב ביד שרה. רבים מהם באו לקבל שיעורים פרטיים ממנה בחינם באנגלית".
"כאדם מאמין, ברור לי שאין מקריות בעולם. אנחנו ביום האחרון של הימים שבהם מתו תלמידי רב עקיבא וכעת אנחנו שומעים קולות כאילו אנחנו לא נוהגים כבוד. אני פונה לעצמי, עם כניסתי למשכן, שעליי להקפיד לנהוג בכבוד חבריי. אני מתפלל שאזכה לכך. אני מקווה שהקב"ה ייתן בי הכנעה וענווה. לתת בהם אמון בצדקת דרכם, לכבד, להקשיב ולנסות להבין אותם.
לאחר מכן התייחס להר הבית ואמר: "לא אסכים שהמרכז העולמי לטוב ואור, ימשיך להיות מקור הסתה. לא הגיוני שיהודי בן 90 ייעצר כי לא מלמל בלחש תפילה. והנה, הפלא ופלא, כשמגרשים את הבריון השכונתי, כפי שקרה, האלימות מצטמצמת. האחריות היא על האלימים, לא על הקורבנות. אני עומד כאן כנבחר ראשון, נציג רשמי של מחוז יש"ע. אשתדל להיות נאמן. איאבק למען שיפור חייהם".
לאחר מכן שטח את משנתו המדינית וטען כי לא תהיה מדינה פלסטינית: "הרעיון הזה עבר מן העולם, אבל מי שרואה את הפלסטינים עומדים במחסומים, ולא מרגיש צביטה בלב, עליו לפתח רגישות בסיסית. אני קורא לשכננו להפסיק לחיות בדמיונות, ושיסכימו לחיות במדינה יהודית, שתתן להם זכויות אדם מלאות".
עם הפסקת חברותו של סגן השר מאיר פרוש, שנכנסה לתוקפה אמש, בא במקומו חבר הכנסת יעקב אשר, שכבר היה בעברו חבר במליאה ואמר: עבורי זהו לא נאום בכורה, אינני חדש כאן בבניין. הדעות שלי לא השתנו, כמו חלק מאנשים שעברו מפלגות ודעות. חבריי ואני לא שינינו ולא נשנה את השקפת העולם בה אנו מאמינים, ואת הדרך שאנו מייצגים בשליחותם של גדולי ישראל.
"כשאני עומד כאן ושואל מה השתנה בכנסת הזאת מהקודמת? יש שינוי קיצוני. בקדנציה הקודמת היתה מלחמה כנגד הציבור החרדי, והפכו אותנו לבלתי לגיטימיים. ניסו להציג אותנו כאור שחור אף יותר מצבע הז'קט שלנו. עברה שנה וחצי, הוחלפה ממשלה, וכעת חברי הכנסת החרדים מכהנים בתפקידים חשובים. אותם חברי הכנסת מככבים במדדי שביעות הרצון, כשרים, כיושבי ראש חרוצים. שלא תטעו, הסקרים לא נעשו בבני ברק, אלא משקפים את כל תושבי מדינת ישראל, יהודים וערבים. נמשיך לעזור לציבור הישראלי ולאוכלוסיות המוחלשות. זהו תפקידנו, ואת זה נמשיך לעשות בשנים הקרובות.