היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, מתנגדים בתוקף להצעת החוק של ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), לפיה הפרקליטות לא תוכל לערער על פסקי דין בעבירות פליליות שעונשן מתחת ל-10 שנים, בהן עבירות רכוש, שוחד, מרמה והפרת אמונים. על פי דיווח ב"החדשות", גורמים משפטיים אמרו כי "מדובר במגמה מתמשכת של ניסיון לצמצם את הכלים למאבק בשחיתות". לדבריהם, בשנת 2017, רק 7 אחוזים מהתיקים שהסתיימו בזיכוי הלכו לערעור.
אמסלם טוען כי "מדינה מוסרית לא צריכה לרדוף אזרח שקיבל עונש קל לטעמה". בדברי ההסבר להצעת החוק הוא אומר כי כיום כל פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור וכי זכות זו נתונה לכל אחד מבעלי הדיון שהיו צד להליך בערכאה הראשונה. הצעת החוק החדשה באה לקבוע כי זכות הערעור על פסק דין בעניין פלילי תהא נתונה לנאשם בלבד ואילו למדינה, שהיא המאשימה בהליך הפלילי, תהא אפשרות הערעור מצומצמת יותר, טעונה רשות של בית המשפט ומוגבלת למקרים מיוחדים ולפשעים חמורים שעונשן מוות או מאסר 10 שנים ויותר.
זכות הערעור, מציע ח"כ אמסלם, תוגבל למקרים כאלה בלבד משום שלמדינה מוקנית עצמה רבה אל מול הנאשם הן במשאבים והן בסמכויות שמוקנות לה בדין. לדבריו מחקרים נערכו בישראל מראים כי ישנה שליטה של התביעה בהליך הפלילי וסיכוייה של המדינה להצליח בערעור ושתתקבל עמדתו הינם נמוכים באופן משמעותי ביותר.
בהתאם לכך אומר אמסלם כי שיעורי ההרשעה בישראל גבוהים באופן מיוחד כשמואשמים מורשעים ברוב מכריע של התיקים. "על מנת לאזן את כוחה העודף של המדינה בהליך הפלילי יש מקום להגביל את זכותה של המאשימה לערער על פסק דין פלילי ולהותירה לשיקול דעת של בית המשפט במקרים מיוחדים", הסביר.