הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו פרסמו הבוקר (ראשון) גילוי דעת, עליו חתומים כמה מחשובי רבני הציונות הדתית, ובו התנגדות חריפה להמלצות דוח הגיור שנמסר היום על ידי השר לשעבר משה ניסים לראש הממשלה בנימין נתניהו. בגילוי הדעת, שפורסם בעקבות כינוס חירום שכינסו הרבנים הראשיים נאמר: "אנו רבני ישראל רואים בדאגה את הסכנה לאחדותו של העם היהודי כתוצאה מההצעות לרפורמה בגיור, הכוללות בתוכן הפקעת הגיור מהרבנות הראשית והכרה בגיורים רפורמים וקונסרבטיביים".
מלבד זאת, צוין כי "אנו כרבני ישראל דורשים להכיר רק בגיור שנעשה על פי הוראות הרבנות הרשית לישראל ובסמכותה. אנו קוראים לראש הממשלה לדחות על הסף את דוח ועדת ניסים ולקדם באופן מיידי תיקוני חקיקה שיעצרו את ניסיונות הבג"ץ להכרה בגיורים פרטיים ובגיורים רפורמיים. אנו מבקשים מכל חברי הכנסת ומכל השרים לעשות כל שביכולתם על מנת לעצור את הרפורמה בגיור שעלולה לגרום להתבוללות, להתפוררות ולפילוג בתוך העם היהודי, בדומה למה שהתרחש, לדאבון לב, בקהילות רפורמיות וקוסרבטיביות רבות בחו"ל".
בפתח דיון החירום הבוקר אמר הראשון לציון הרב יוסף כי הוא "מבקש מכל רבני ישראל, מכל החוגים, צריכים לעמוד על המשמר, יש פה הכרה בגיורים לא על פי ההלכה, יש פה הכרה בגיורים רפורמים, יש פה פרצה חמורה מאוד. אני מבקש מכל הרבנים לחתום ולהצטרף למחאה הזאת ושהחוק הזה ייקבר, החוק הזה לא ראוי שיעלה".
הגיור בישראל - דוח והמלצות - 2018 by מעריב אונליין on Scribd
הרב לאו טען במהלך הישיבה כי "מדובר פה בפגיעה בכרם ישראל. מדובר פה באשליה של העם, כאילו יש פה פתרון. זה פתח להתבוללות! זה פתח להביא את חורבן היהדות המתקיים לעולם לארץ ישראל".
בין הרבנים שהגיעו לכנס ניתן למנות את רבה של ירושלים הרב אריה שטרן, רבה של צפת הרב שמואל אליהו, ראשי ישיבת הר המור, הרב צבי טאו והרב מרדכי שטרנברג, ראש ישיבת תל אביב הרב חיים גנץ, ראש ישיבת שבי חברון הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת מצפה רמון הרב צבי קוסטינר ועוד.
בתוך כך, במפלגת האיחוד הלאומי בראשות השר אורי אריאל מבהירים כי הם מתנגדים לכל מתווה גיור שעוקף את הרבנות הראשית. ממפלגת האיחוד הלאומי נמסר: "אנו מודים למשה ניסים על מאמציו הרבים, ובטוחים שכוונתו הייתה לטובה ואכן יש במתווה מרכיבים חיוביים הן בעצם עיגון הגיור בחוק והן בשיפור השירות למתגייר. אולם במהות המתווה הוא לוקה בכשל יסודי. הגיור הוא עניין הלכתי ולא תרבותי, במדינה היהודית הוא חייב להתבסס על סמכות הלכתית אחידה. הסמכות ההלכתית העליונה במדינת ישראל היא הרבנות הראשית וכל גיור שלא יוכר על ידה יהיה בבחינת הונאה של המתגיירים, שלא יוכרו בחלקים גדולים של החברה הישראלית. הדרך לשמור על אחדות העם היא לקבוע את כפיפות מערך הגיור למסגרת ההלכתית שתקבע הרבנות הראשית. ההמלצות להקים רשת גיור עצמאית ולהכיר בצורה ממלכתית בגיורים רפורמים הם סכנה אמיתית לזהותה היהודית של המדינה".
לעומתם, אמרה ח"כ רחל עזריה (כולנו): "מתווה הגיור של משה ניסים הוא ניסיון משמעותי לייצר הסכמות בנושא הגיור ויש בו בשורות כמו העובדה שהמדינה סוף סוף לוקחת אחריות על מערך הגיור והופכת אותו לממשלתי במקום רק של הרבנות. בנוסף, המתווה מבטל את הרשימות השחורות של בתי הדין בחו״ל ומכיר בגיורים שלהם. כמו כן, הגיור שנעשה היום בהחלטת פה אחד יהפוך להחלטת רוב ובכך מקטין את כוחו של כל דיין ומפחית מכוחן של קבוצות קיצוניות שמנסות למנוע גיורים. אך לצערי כמו כל פשרה מתווה זה דורש סגירה של מערך גיור כהלכה שעוזר כיום לאנשים רבים לעבור גיור בצורה נעימה. ככל הנראה עת לא בשלה לקבלת המתווה. יש להמשיך לעבוד עליו, לפעול להגיע להסכמות רחבות יותר ולקחת ממנו את הדברים הטובים בו".
ד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, הוסיף: "חייבים להודות שהדוח שהוציא תחת ידיו משה ניסים הוא מהפכני במידה לא מבוטלת. הוצאת תחום הגיור מידיה של הרבנות הראשית לטובת רשות גיור נפרדת, עצמאית, היא מבורכת. העובדה שראשיה ימונו על ידי ראש הממשלה, והרבנים הראשים יהיו אמנם חברים בוועדת ההיגוי, אך ללא זכות וטו, היא בהחלט אמיצה וחשובה עד מאוד. גם על כך שבוועדת ההיגוי ישבו נציגים של יהדות התפוצות, נציגי התנועה המסורתית-קונסרבטיבית והתנועה הרפורמית, היא הכרה שאינני מזלזל בה, כמו גם בעובדה שהצעת החוק מעגנת בחקיקה של פסיקת בג"ץ משנת 2002, קרי הכרה רשמית בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים הנערכים בקהילה מוכרת בחו"ל לצורך חוק השבות. ועם זאת, ואולי בגלל זאת, אינני סבור שלחוק הזה יש היתכנות פוליטית. החרדים יתנגדו לו מסיבות מובנות, אך גם יהודי ליהודי התפוצות אין פה בשורה של ממש. כל חקיקה שמנציחה את המונופול האורתודוקסי, ואפילו יהיה ליברלי במידה מסוימת, משמעה השפלה נוספת למיליוני היהודים הלא אורתודוקסים. הלא די היה לנו מאלה בשנתיים האחרונות?".