לאחר כהונה סוערת של עשור: חנין זועבי הודיעה על פרישתה מהכנסת

לאחר 10 שנים סוערות בכנסת בהן עוררה הרבה אמוציות בציבור הישראלי בשל שורת תקריות והתבטאויות נגד ישראל, ח"כ חנין זועבי מסיעת בל"ד הודיעה היום (שבת) באופן רשמי כי לא תתמודד ברשימתה לבחירות לכנסת ה-21. "מדובר ברגע בו נהוג בו לסכם תקופה לעשות חשבון נפש ולהביט אל העתיד", הצהירה זועבי בפתיחת ישיבת הוועד המרכזי של בל"ד, "לא אחלק לעצמי ציונים. היו מי שהעריכו ואף תמכו במעשיי ובמה שייצגתי והיו (ויש) רבים יותר ששנאו ונלחמו בי ובדעותיי". יצוין כי פרישתה של זועבי אינה מפתיעה מאחר ובסיעת בל"ד ח"כ אינו יכול לכהן מעל לשלוש קדנציות. בגלל סיבה זו הודיע גם ח"כ ג'מאל זחאלקה, מסיעתה של זועבי, על פרישתו.  

"באהדה ובשנאה לא שלטתי, בדבר אחד שלטתי: שלא אשאיר אף אחד אדיש למה שאני מייצגת. רצח האופי, ההסתה המתמשכת, הניסיון –חלקו גלוי חלקו נסתר- הבלתי נלאה ובלתי נפסק להעלים אותי, להשתיק את קולי, לעוות את דעותיי ואף את דמותי, לפסול אותי, ולהרחיק אותי מהזירה הפוליטית, היו עבורי ציון "טוב מאוד" שניתן לי מטעם כל אלה נגדם ונגד דעותיהם אני נלחמת".
 

עוד הוסיפה זועבי: "אני גאה שנתתי את כולי, ללא כל ניסיון לדלל או להתייפייף, או "לנסות להתקבל". באתי כנציגת מפלגה בשביל לערער על המציאות מין היסוד, העוול שנגרם לעמי, ותחושת חוסר האונים שמאיימת על כל עם בשל העושק האכזרי. אני גאה בכל מה שעשיתי, והייתי חוזרת על אותם דברים שוב. ייצגתי את החזון של בל"ד, את הקול האותנטי של הקורבן, את האמת ואת הצדק של  מאבקו של העם שלי, על פי היושר המוסרי ואינטלקטואלי שלי.

וקצת מהאישי: הכנסת אינה מקום נוח, בלשון המעטה. עבורי היא אף הייתה עוינת; כלפיי כפלסטינית, ולא פחות כאישה".

התקרית הזכורה ביותר מחברת הכנסת, שגם הביאה את זועבי לראשונה לתודעה של הציבור בישראל, הייתה השתתפותה של זועבי במאי 2010 במשט "המרמרה" לעזה של מאות פעילים פרו-פלסטיניים מהעולם, שבין יוזמיו ומארגנו העיקרי היה ארגון IHH. המשט הסתיים בעימות אלים בין חלק מהפעילים על הספינה "מאווי מרמרה", שעליה הייתה גם זועבי, לבין כוח של שייטת 13 שהשתלט על הספינה.

בשנת 2014 הושעתה זועבי מהכנסת לתקופה של חצי שנה בעקבות מספר תקריות והתבטאויות. יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, כתב בקובלנה נגדה כי זועבי פרסמה מאמר שבו היא מעודדת פלסטינים "להכריז על התנגדות עממית ולהטיל מצור על ישראל במקום לשאת ולתת עמה". עוד כתב כי אמרה על חוטפי שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח: "הם לא טרוריסטים, הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה". אדלשטיין הזכיר גם את העימות של זועבי עם שוטרים בהפגנה נגד צה"ל שנערכה בחיפה.
 

זועבי התייחסה בדברי הפרידה שלה לתקרית "המרמרה" ולשאר התקריות בהן הייתה מעורבת ואמרה: "הרגשת הניכור רק הלכה והתעצמה: "מאווי מרמרה" לא הייתה שם של אוניה או של הפלגה פוליטית, אלא הייתה כותרת למאבק אותו הייתי חייבת לנהל, ויש לנהל באופן יומיומי נגד התייחסות ועשייה קולוניאליסטיות. לא פחות גאה אני במפלגה שלי: בל"ד, בשל חזונה, "מדינת כל אזרחיה", ולא פחות בשל מוכנותה להציב מודל של קורבן, אותנטי ובטוח בעצמו. ללא מודל זה, אנחנו נהיה  הדהוד עלוב בשיח הקולוניאלי-ליברלי. ברגע זה של חיי, אחרי  10 שנים גדושות, אני מרגישה שהגיע הזמן, והודות לכולם, ולשנות את המקום, אולם לא את הדרך, לחזק את המודל של בל"ד, למען דור פלסטיני חזק יותר, מאבק עיקש יותר, ואמונה שצדק ייעשה".