אורלי בן ארי גינזברג תוותר על המינוי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, כך דווח הערב (שישי) בחדשות 12. בהודעה שפרסמה עורכת הדין והמשנה לפרקליטת מחוז מרכז (פלילי) נכתב, כי "למרות הזכות הכרוכה בחובה להוביל את הפרקליטות בתקופה רגישה זו, אני רואה לנכון להעדיף את טובת הציבור והאינטרס הציבורי, על פני שאיפותיי האישיות. בעת הזו – המערכת ואמון הציבור חשובים לי יותר".
"אחרי כשלושה עשורים של עבודה מקצועית ומסורה בפרקליטות, אשר יקרה לי כל כך ובה אני מאמינה, מתנהל "מחול שדים" במערכת המשפט, שבעל כרוחי אני חלק ממנו. נבחרתי על ידי שר המשפטים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה ואני סמוכה ובטוחה ביכולתי ובכישוריי למלא תפקיד זה בהצלחה".
עוד כתבה בן ארי גינזברג, כי "הניסיון להפוך את הבחירה בי לעניין פוליטי ולהציגו כחלק ממהלך שנועד לפגוע בשלטון החוק, או בעצמאות שיקול הדעת של הפרקליטות – הוא מצער וסותר את התנהלותי וערכיי מאז או מתמיד", המשיכה בן ארי גינזברג. "האווירה שנוצרה מאיימת לפגוע באמון הציבור בפרקליטות ולשחוק אותו עוד יותר. אינני מוכנה שעל גבי תיגרם למערכת המשפט פגיעה נוספת, כל עוד בכוחי למנעה".
"למרות הזכות הכרוכה בחובה להוביל את הפרקליטות בתקופה רגישה זו, אני רואה לנכון להעדיף את טובת הציבור והאינטרס הציבורי, על פני שאיפותיי האישיות", כתבה בן ארי גינזברג. "אי לכך, אני חוזרת בי מהסכמתי לעמוד בראש הפרקליטות, היקרה לי כל כך. אמשיך, כפי שפעלתי עד כה, לתרום למערכת ככל יכולתי בכל תפקיד שיוטל עליי. אני מודה לשר המשפטים על האמון שנתן בי, מודה לכל הפרקליטים ולגורמים רבים גם מחוצה לה, שקיוו כי אנווט את הספינה, אך בעת הזו – המערכת ואמון הציבור חשובים לי יותר".
ביום רביעי הוציא בג"ץ צו מניעה זמני למינויה של בן ארי גינזברג לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה. ההחלטה התקבלה דקות בודדות לפני תחילתו של טקס חילופי פרקליט המדינה בירושלים. את הצו הוציא השופט מני מזוז, לאחר שהשופט נעם סולברג פסל עצמו מהדיון עקב קרבתו לשלמה למברגר, שהיה אחד המועמדים לתפקיד.
ההחלטה הגיעה בתגובה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון כנגד מינויה של בן ארי גינזברג לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה. בעתירה נכתב כי נוכח החשש הכבד כי הטלת תפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה חסר סבירות קיצוני ומונע כולו משיקולים זרים, מחוסר ניקיון כפיים ומחוסר תום לב ולנוכח אינדיקציות לכך שהשיקולים בבסיס ההחלטה עניינם החלשת שומרי הסף וגורמים במערכת אכיפת שלטון החוק הנוגעים וקשורים לתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עוד כתבה בן ארי גינזברג, כי "הניסיון להפוך את הבחירה בי לעניין פוליטי ולהציגו כחלק ממהלך שנועד לפגוע בשלטון החוק, או בעצמאות שיקול הדעת של הפרקליטות – הוא מצער וסותר את התנהלותי וערכיי מאז או מתמיד", המשיכה בן ארי גינזברג. "האווירה שנוצרה מאיימת לפגוע באמון הציבור בפרקליטות ולשחוק אותו עוד יותר. אינני מוכנה שעל גבי תיגרם למערכת המשפט פגיעה נוספת, כל עוד בכוחי למנעה".
"למרות הזכות הכרוכה בחובה להוביל את הפרקליטות בתקופה רגישה זו, אני רואה לנכון להעדיף את טובת הציבור והאינטרס הציבורי, על פני שאיפותיי האישיות", כתבה בן ארי גינזברג. "אי לכך, אני חוזרת בי מהסכמתי לעמוד בראש הפרקליטות, היקרה לי כל כך. אמשיך, כפי שפעלתי עד כה, לתרום למערכת ככל יכולתי בכל תפקיד שיוטל עליי. אני מודה לשר המשפטים על האמון שנתן בי, מודה לכל הפרקליטים ולגורמים רבים גם מחוצה לה, שקיוו כי אנווט את הספינה, אך בעת הזו – המערכת ואמון הציבור חשובים לי יותר".
יו"ר סיעת העבודה, חה"כ איציק שמולי, אמר בתגובה להודעתה של עורכת הדין: "החלטתה של עוה"ד אורלי בן ארי ובעיקר נימוקיה, מוכיחים יותר מכל עד כמה מדובר בפרקליטה ישרה ונבונה שטובת מערכת אכיפת החוק והמדינה כולה היא שעומדת לנגד עיניה. גם אם באיחור - מדובר בהחלטה אצילית, חכמה ואמיצה".
ממפלגת העבודה-גשר נמסר בתגובה, כי "עוה”ד אורלי בן ארי נהגה בשכל ובהגינות כשויתרה על תפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, ולא שיתפה פעולה עם נסיונו של אמיר אוחנה להפוך את תפקיד פרקליט המדינה לכלי במערכת הבחירות. אוחנה צריך להבין שהוא שר המשפטים ולא שר התקשורת. הגיע הזמן שממשלת הליכוד תכבד את שלטון החוק".
ביום רביעי הוציא בג"ץ צו מניעה זמני למינויה של בן ארי גינזברג לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה. ההחלטה התקבלה דקות בודדות לפני תחילתו של טקס חילופי פרקליט המדינה בירושלים. את הצו הוציא השופט מני מזוז, לאחר שהשופט נעם סולברג פסל עצמו מהדיון עקב קרבתו לשלמה למברגר, שהיה אחד המועמדים לתפקיד.
ההחלטה הגיעה בתגובה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון כנגד מינויה של בן ארי גינזברג לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה. בעתירה נכתב כי נוכח החשש הכבד כי הטלת תפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה חסר סבירות קיצוני ומונע כולו משיקולים זרים, מחוסר ניקיון כפיים ומחוסר תום לב ולנוכח אינדיקציות לכך שהשיקולים בבסיס ההחלטה עניינם החלשת שומרי הסף וגורמים במערכת אכיפת שלטון החוק הנוגעים וקשורים לתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.