חוזרים אחורה בזמן: לאור הסכסוך המתמשך בצמרת הפרקליטות, סביב זהותו של פרקליט המדינה, וקרב המכתבים בין היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ומ"מ פרקליט המדינה, עו"ד דן אלדד, עיתונאית חדשות 13, אילה חסון, ניסתה להסביר היום (רביעי), בתוכניתו של אראל סג"ל ב-103FM, מה המקור לאמירות מרחיקות הלכת של מנלדלביט לגבי כשל ערכי, ואיך כל זה קשור לפרשת הרפז?
מה בעצם הסיפור הגדול שעומד מאחורי הסכסוך בתוך הפרקליטות?
"אני חושבת שסיפור כזה כמו שפרסמתי, ולא פרסמתי אותו במלואו, בגלל שיש סוג של צו איסור פרסום, צריך היה להרעיד את אמות הסיפין, היה צריך לזעזע את הפוליטיקאים, את המשפטנים ואת העיתונות. אני לא חושבת שאני הייתי רוצה לקחת את זה לכיוון הפוליטי, אני רוצה לקחת את זה למקום של כשירות של היועמ"ש".
"אנחנו מדברים על שיחת טלפון מאוד מאוד דרמטית וארוכה שמתרחשת ב-26 בספטמבר בין אביחי מנדלבליט שעה שהוא מכהן כפרקליט צבאי ראשי ובין גבי אשכנזי שהוא הרמטכ"ל", המשיכה חסון. "אשכנזי מאוד חושש מתוצאות החקירה בעניינו, ומנדלבליט מגיש לו בטירוף את כל החומר. אני לא אוכל לפרט בשלב הזה בהרחבה על אנשי שלומם מתוך אנשי רשויות החוק, שמוקמו כדי להטות את החקירה לכיוון הרצוי להם, וכדי לסגור אותה במקום הרצוי להם".
"אבל אני לא מדברת על אשכנזי הנחקר, על הפרקליט הצבאי הראשי שהוא איש במשרה בכירה, אדם שאמון על עשיית החוק ואכיפת החוק בצבא", אמרה עוד העיתונאית. "כל השיחה נגנזת. מנדלבליט נחקר עליה, החקירה המטורללת לא מבטאת את מה שהיה שמה, מנדלבליט נחקר עליה. הראיה הזאת נגנזת בסמכותו של פרקליט המדינה דאז, שי ניצן. הפרקליטה שחוקרת מאוד מתקוממת על זה שראיית הזהב נגנזת, מאוד מתקוממת שבלעדיה בעצם אין משמעות לכל כתב האישום שהיא ממליצה נגד מנדלבליט, וזה מונח שם כמו פצצה מתקתקת בתוך כספת".
"גם אני שהתמחיתי בפרשה המנג'סת הזאת לא הבנתי כל השנים, יחד עם אנשים מאוד רציניים וטובים איך הכול נסגר. איך זה יכול להיות? יש ראיות מטורפות וסוגרים? איך זה קורה? מה זה חוסר השוויון באכיפה בהקשרים האלה? אז נחשף מה שנחשף ואני חושבת שזה חובה ערכית בכל מובן לחשוף את השיחה הזאת, שאביחי מנדלבליט יחשוף את השיחה הזאת שוועדת האיתור שהחליטה עבורו לא ראתה את זה", התפעמה חסון.
בג"ץ ראה את זה?
"מה פתאום, בג"ץ בכלל לדעתי לא נחשף בכלל לראיות, הא קיבל איזה סיכום ופעל על פיו. בג"ץ לא ידע בכלל על הדבר הזה, לא נחשף לראיה הזו, אני לא מעלה על דעתי ששופטי בג"ץ שהיו נחשפים לראיה הזו היו עוברים לסדר היום. זה היועמ"ש, לא אדם מהרחוב חלילה, זה תפקיד שהוא סופר רגיש, צריך לסמוך על היושרה. אותו יועמ"ש קבע שדן אלדד כשל ערכית, כי הוא נפגש עם כל מיני עיתונאים בלי רשות, אז אם דן אלדד נפגש בלי רשות אני מגנה את זה. אבל אם אתה מדבר על כשלים ערכיים, בוא נדבר על מה שאתה עשית. מה זה הדבר הזה? מה האפליות האלה? למה לכל כך רבים היה אינטרס להסתיר את השיחה הזאת? כי יש שם שמות מטלטלים ואף אחד לא רצה שהבושה תצא, ההוא חבר של ההוא, ההוא אח של ההוא, ההוא מקורב להוא ,ההוא במשטרה מחובר לזה. אני פרסמתי רק 3 שמות שעלו שם, דודי כהן יואב סגלוביץ' ושוקי למברגר, שעלו בשיחה, אבל אנחנו לא יודעים באיזה הקשר".
סגלוביץ' עלה גם בהקשר אחר, על הפגישה ערב פתיחת החקירה של סגלוביץ' ואשכנזי.
"יש גישה כזאת שהיא סוג של צנזורה בעולם העיתונות שאומרת זה לא מעניין, שאומרים על משהו זה לא מעניין זו בעצם הצנזורה. 'זה לא מעניין את הציבור', 'זה משעמם', ככה מפעילים צנזורה על עיתונאים בכלי תקשורת שהם עובדים. אומרים להם – 'הסיפור הזה לא מעניין' וככה זורקים לפח כל מיני דברים שהם מעניינים. חוץ מזה, מה אנחנו תוכנית ראליטי ובידור שצריך רק מה שמעניין? אולי גם משהו חשוב? משהו ערכי?".
פצ"ר הוא לא הסנגור של הרמטכ"ל הוא עומד בראש התביעה, הסנגוריה הצבאית, אם הוא רואה עבירה הוא לא יכול לכאורה לתדרך את החשוד.
"מנדלבליט עצמו אומר בשיחות, עם וינר בפירוש – 'אני לא העו"ד שלכם, אני הפרקליט הצבאי הראשי', הוא אומר את זה בתחילת הדרך. אני לא הסנגור והעו"ד שלכם, אז מי שנותן את הטיעון הזה משקר ומטעה את הציבור. תאר לך שפוליטיקאי כלשהו היה מקבל הדלפה מפרקליט המדינה או מיועמ"ש לממשלה או ממפכ"ל על חקירה שמתנהלת בעניינו, מה הוא אומר ומה ההוא אומר, איך נסובב את זה ונטה את החקירה לטובתך, הייתה קמה ובצדק רעידת אדמה, כי חס וחלילה לא הייתי רוצה שיקרה כדבר הזה. זה מה שקורה פה".