לבנת על רגב: "עשתה מאמצים לצנזר את התרבות"

שרת התרבות לשעבר לימור לבנת התראיינה לתכנית "איפה הכסף" ב-103FM, לאחר שפרסמה מאמר בו התרעמה על כך שישראל יצאה מהסגר ועולם התרבות עדיין לא נפתח מחדש.

בעוד אנשי המועדונים, האמרגנים והמפיקים נאבקים גם היום על קבלת פיצוי מהממשלה וממתינים למתווה לפתיחתם מחדש, אנשי מוסדות התרבות הממומנים על ידי המדינה נערכים לפתיחה מחדש אך היא מתאחרת. לימור לבנת, שרת החינוך והתרבות לשעבר, שלום לך. קראתי הבוקר את מאמרך, שכותרתו "סגרו את השאלטר". למה הכוונה?
"כפי שאמרת, אכן ההצגות, הקונצרטים, הקולנוע, המוזיקה, השירה בציבור, המועדונים, האופרה – למעשה כל התרבות בישראל משותקת לחלוטין. כל זה תחת הכנפיים של התרחיש הפסימי ביותר של 5,000 מונשמים כמו ששמענו מקבינט הקורונה, אך מיום ראשון כבר יהיה ניתן לקיים חתונות בהיקף של 250 בני אדם".

מקבלי ההחלטות יגידו לך שחתונה זו שמחה משפחתית וכמה אפשר לדחות כזה דבר, אבל לעומת זאת הצגה, קונצרטים וכן הלאה – עם כל הכבוד, זה מותרות, אז אפשר לחכות.
"זה בדיוק השאלה ולזה בדיוק אני מתייחסת. אף אחד לא מבקש לדחות חתונות – אפשר לקיים חתונות, לחגוג ולשמוח, אבל אם אפשר ומותר לקיים חתונות בהיקף של 250 בני אדם, עם ריקודים וכו', אז אף אחד לא ישכנע אותי שאי אפשר לקיים גם כל מיני פעילויות תרבות אחרות, מסוגים שונים, הן תחת כיפת השמיים והן במתווה שכבר סוכם עליו יחד עם שר התרבות והגורמים האחרים. אף אחד לא ישכנע אותי שאם פתחו את הים, את הבריכות ואת חדרי הכושר, ואת איקאה, ומועדוני יופי למיניהם, אז אי אפשר לפתוח את התרבות, או שתרבות זו מותרות".

בתור אדם שהיה ממונה על התפקיד החשוב הזה של שרת התרבות, מה בעינייך זה עושה לחברה כאשר התרבות מושבתת?
"תרבות, כפי שאמרתי, היא לא מותרות. תרבות היא צו חיים, היא הנשמה של העם, של כל עם, וגם אצלנו. כאן במדינת ישראל אנחנו צורכים גם תרבות גלובאלית בעידן הגלובאלי, כמו בכל העולם, אבל גם את התרבות היהודית שהחברה שלנו בנויה עליה, מגוון של תרבויות מגלויות שונות, שכן כל עם ישראל התקבץ ובא לכאן מלמעלה מ-100 גלויות, וכמובן התרבות הישראלית שכאן מיוצרת ונוצרת, ואנחנו כולנו אוהבים ושמחים להיות חלק ממנה ולצרוך אותה".

מאמר שלך כתבת, שאולי נוח לשלטון שבינתיים התרבות שותקת. תסבירי לנו בכמה מילים, מה בעצם הרעיון שעומד מאחורי הדברים? מה השערתך או הארתך?
"אני לא אומרת כאן דבר ודאי..."

ברור, מרחשי מוחך.
"מתגנבת מחשבה לליבי ולמוחי, שיכול להיות שלמישהו שם למעלה – ואני לא מתכוונת לשר התרבות, אני יודעת שהוא עושה מאמצים רבים – אבל אולי למישהו שם למעלה נוח דווקא המצב שבו השאלטר הזה על היצירה נסגר בינתיים".

מה יש ביצירה שמאיים על השלטון?
"אני מפנה אותך למי שהיה ממונה על התרבות בקדנציה הקודמת, שבהחלט ראתה ביצירה איום, וגם עשתה ניסיונות להשתיק את היצירה ולסתום לה את הפה".

את אומרת שהשרה מירי רגב ראתה בתרבות – עליה הייתה ממונה – אויב לשלטון?
"פעמים רבות היא עשתה מאמצים לצנזר את התרבות. אני אומרת, אף אחד לא סגר את השאלטר על התרבות בכוונה, יש קורונה וזה מובן. אבל האם מישהו רואה איזושהי דחיפות למהר ולפתוח את מוסדות התרבות מחדש? לא כל כך. עובדה שכן רואים לנכון לפתוח אירועים, וכל מיני תחומים וגופים אחרים. אנחנו זוכרים אפילו כמה דחוף היה לפתוח מקוואות כבר בימים הראשונים..."

מקוואות זו תרבות בפני עצמה. הגברת לימור לבנת, הדברים מהדהדים וברורים, תודה רבה לך.
"אגב, המוזיאונים פתוחים. לכו לפני שייסגרו".