הפרשן הפוליטי של חדשות 13, רביב דרוקר, שוחח הבוקר (שני) עם בן כספית ורוני בר און ב-103FM אודות המשבר הקואליציוני, והביע תמיכה בהחלטתו של בני גנץ להצטרף לממשלת האחדות על אף הביקורות.
השמעתי היום פעמיים את הקטע של נתניהו ממרץ האחרון, כשהוא אומר לבני גנץ 'אני אפנה בלי טריקים ושטיקים', וגם מדבר על המשבר הכי גדול מאז מלחמת העולם השנייה. דקה ומשהו של שכנוע נוגע ללב, כשהוא אומר את הדברים האלה הוא משקר? או מאמין לזה?
"הוא משקר במובן שהוא בכלל לא חושב שיש משמעות למילה שלו, הוא חושב 'עכשיו אני צריך להגיד את זה. זה מה שטוב לי עכשיו, זה בכלל לא מחייב אותי דקה קדימה'. בניגוד לרוב האנשים המצויים שאומרים 'אם אני אגיד את זה, אני מצמצם את מרחב התמרון שלי', וכל מיני מחשבות אנושיות של אנשים קטנטנים וממוצעים – הוא לא חושב ככה. הוא חושב 'עכשיו צריך להגיד בני גנץ', עוד חודש אני אזרוק אותו".
הוא שחקן שנכנס לתפקיד 'אול אין' והוא מאמין שזו הסצנה שצריך לתת?
"הוא ללא ספק מבצע את תפקידו בגאוניות, כמו שחקן מיומן. אני חושב שזה שכולם אומרים שהוא 'פוליטיקאי על', חלק מזה - זה כי יש לו מרחב תמרון בלתי נגמר, כי הוא לא מחויב למילתו. רוב האנשים מגבילים את עצמם, 'אם אמרתי היום שתי מדינות, קשה לי מחר לומר מדינה אחת', הוא לא מוגבל. הוא יכול להגיד סתם דברים, פעם אחר פעם, לחזור בו 180 מעלות, ולהסביר שהכול בסדר".
לו מותר הכול.
"נכון, לכן הוא פוליטיקאי על במדינת ישראל, כי הוא הנוכל הגדול מכולם. אדם שחותם על הסכם קואליציוני כזה, הוא שרוצה דו שנתי, הוא מסביר להם למה צריך דו שנתי, אף אחד לא מעלה על דעתו את התרגיל הזה, ודקה אחרי זה הוא אומר 'חייבים חד שנתי, אם לא יהיו גזרות וקיצוצים'. זה לא מותנה במצב המשק הישראלי או בקורונה, אלא באם יוגש חד שנתי או דו שנתי".
שקרן פוליטי או גם בחיים הפרטיים?
"חד משמעית שקרן גם בחיים הפרטיים".
עוד היום אתה משבח את ההחלטה של בני גנץ, מר דרוקר?
"את ההחלטה שלו אני משבח, יכול להיות שהוא גזר את גורלו. בפעם הראשונה שנכנסתי לאולפן אחרי פיצול כחול לבן, הדבר הראשון שאמרתי הוא שאני חושב שהוא התאבד פוליטית, וזה נס אם הוא יצליח איך שהוא להיות רה"מ בסוף ההרפתקה הזאת. ה'בייס' של מחנה מרכז-שמאל הוא לא סלחן, הוא לא כמו הליכוד, ואתה לא יכול לקבל מחילה. ברק איבד אותו ב-2000 ועד היום הוא לא חזר במחנה. הוא הצליח בסיבוב קצר במפלגת העבודה, אבל במחנה לא חזר מעולם, אולמרט לא חזר, חיים רמון לא חזר. שם אתה מת, אתה לא חוזר, זה לא כמו בליכוד. מופז, לבני, איילון אף אחד לא חזר. גנץ לא יחזור".
פרץ חזר.
"אני חושב שבני גנץ איבד את עולמו הפוליטי, השאלה – מה זה נתן לנו? היו אמורות להיות בחירות לפני פחות או יותר שבועיים, מה היו התוצאות? עד כמה שאנחנו יכולים לדמיין. ומה יהיו התוצאות בנובמבר? יש הבדל אחד גדול שאי אפשר להתווכח איתו, בנובמבר או בינואר או מתי שיהיו הבחירות אם נתניהו יצליח להקדים אותם, אם יהיו 61 למחנה אנטי-ביבי לא יהיו יותר האוזרים והנדלים, הם יקיימו ממשלה גם אם איווט ליברמן יצטרך לרקוד סלואו עם היבא יזבק. אין סרט אחר, אחרי שביבי שבר את כל הכללים יש להם לגיטימציה לעשות הכול, אף אחד לא יגיד כלום. גם אם לא יהיה מועמד משמעותי לראשות הממשלה, גם אם יהיה לו פער של עשרה מנדטים מהמפלגה הכי גדולה במרכז-שמאל, עדיין לא ירגישו עצמם מחויבים לכלל הזה ויקימו על הראש שלו אם יהיה להם 61".
אולי לציבור הזה לא מגיע שלטון?
"שניים מהאנשים שעבדו בקמפיינים האחרונים עבור מפלגות מרכז-שמאל אמרו לי את אותה שורה תחתונה שהם גיבשו – 'לעולם לא לעבוד עם שמאלנים'. אני נורא מבין את זה, אני לא מותח ביקורת, אני כנראה שמאלני בעוונותיי. השמאלנים, אומרים אותם אנשים, הם יותר מתעניינים בלהיות צודק בכל אחת מהסוגיות מאשר בלשלוט.
"ראיתי עכשיו ציוץ, 'למה שבכחול לבן לא יעזבו עכשיו את הקואליציה, יחברו לאופוזיציה, יעבירו תקציב עבור נתניהו מהאופוזיציה, וימררו את חייו של נתניהו מהאופוזיציה, לא ייקחו חלק בדבר הזה ומתי שהם רוצים ילכו לבחירות?' אני רוצה להגיד לכל אלה – הם לא מבינים את המשחק הפוליטי. בסוף, כשאתה נמצא במשרד הביטחון, משפטים, התרבות, אי אפשר לקיים ישיבות ממשלה בלעדיך – אתה לא עוזב את זה. יותר מזה, גם אם יהיו בחירות וגם אם נתניהו בבחירות הללו, אתה לא עוזב עד שהוא מקים ממשלה חדשה, זה כל המשחק הפוליטי".
איפה היית ב-2009 כשהוגלינו למדבר?
"התנגדתי לכל ממשלות האחדות".
רק ממך פחדתי.
"אגיד לך למה שיניתי פאזה, ויכול להיות שטעיתי אז. הבנתי שהמחנה הזה כנראה לא יוכל להגיע לשלטון אף פעם, וכל הרעיון שתצמח אלטרנטיבה מבחוץ, נכון. אגיד עוד דבר שאולי עוד יותר מדכדך, נתניהו של 2009 זה לא נתניהו של היום, היום אני באמת מפחד ממנו. ב-2009 אמרתי 'הוא ילך לכיוון מדיני שאני לא אוהב', אבל היום אני אשכרה מפחד מממצב שהאיש הזה בשלטון לבד ויש לו קואליציה של 61. כי אני רואה שאין לו גבולות, ואין לו מעצורים, ואתה אומר 'חייב להיות שם מישהו, גם אם המחיר הוא שהקריירה של בני גנץ תסתיים'".
את שרון שאלו – מה אתה מעדיף, ליהנות או לנצח? בשמאל מעדיפים ליהנות. בהפגנות תמיד יש את השלטים על כיבוש, המיצגים לא מביאים את עם ישראל לתמוך, התערטלות על המנורה, זה הכול עובד למען נתניהו.
"אני מכיר את התזה הזאת, יכול להיות שהיא נכונה או לא, אבל זה קצת כמו כוח טבע. בהפגנות אין אדם ששולט, בסוף ככה או ככה, בסוף יש מציאות ואם המציאות הכלכלית הולכת למקום שנדמה לכולנו שהיא הולכת - זה מקום רע מאוד. אז עוד שבועיים-שלושה זה יתהפך שוב, שוב זה יראה מצוקה אמיתית ולא שמאלנים שמפגינים נגד נתניהו, ואז זה לא יהיה כל כך טוב לו. עם איך שנתניהו מגיב, לא נראה שהוא מרגיש כל כך טוב עם ההפגנות האלה וחושב שהן נורא עוזרות לו".
שאלה אחרונה, אבי בניהו התנצל על זה שתמך בממשלה הנוכחית, אתה ואני עוד לא שם ושנינו יודעים שלא הייתה ממשלת מיעוט והחוק נגד נתניהו, לא בטוח היה עובר, אבל אם בכל זאת באותו יום חמישי במקום לפרק את כחול לבן הם היו מניחים את החוקים נגד נתניהו על שולחן הכנסת ונותנים לו להרגיש את החום - היה אפשר להוציא עסקה יותר טובה?
"כן, גנץ עשה טעויות טקטיות משמעותית. הוא היה צריך להוביל לבחירתו של אמיר כהן ליו"ר הכנסת, להניח את החוקים, להמשיך ולהפעיל לחץ על נתניהו. אנחנו יודעים שרק או כמעט רק כוח עובד על רה"מ הזה, ואז לקוות לקבל עסקה יותר טובה, ויכול להית שהייתה מתקבלת. אבל צריך להגיד משהו להגנת גנץ, הוא לא פירק את כחול לבן. מי שפירק את כחול לבן היה יאיר לפיד, לא חיכה דקה וחצי, תוך כדי אותו יום הגיש בקשה לפירוק שהוכנה לפני כן, נעשו הרבה מהלכים לפני כן, היה ציד של שני הצדדים שכל אחד ניסה לצוד עריקים בצד השני. ללפיד יש לא פחות אחריות, אם לא יותר, לפיצול כחול לבן. אין ספק שגנץ עשה טעויות טקטיות משמעותיות מאוד מאוד, שהחלישו את עמדת המיקוח שלו".
יש סיכוי לממשלת 61 לנתניהו?
"אני חושב שהסיכוי מאוד נמוך. ראינו אותו במועד א' עם, 60 מנסה לגייס אדם אחד, היום לעבור את החומה הזאת בין שני המחנות, זה כמו חומת ברלין 'פלוס פלוס' עם שוטרים עם רובים מהצד השני".
כבר יצאו מהחומה, אנחנו עדים לעריקה כבר הרבה מאוד זמן, לא.
"העריקה היחידה שקרתה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות זו אורלי לוי, היא היחידה שהעזה לערוק מצד לצד, ואני חושב שזה עלה לה בקריירה הפוליטית שלה. קשה לי לראות אותה משתקמת, גם בליכוד היא ממש נראית די אבודה. מצבם של האוזר והנדל מורכב מכול, כי מצד אחד הם החזקים במבנה הקואליציוני הקיים, מצד שני אם יש בחירות הם יתאדו באחת. הם יכולים לנסות לחבור לבנט, אבל קיום כזה עצמאי וחזק כמו שיש להם, לא בכחול לבן, לא בליכוד ולא בשום מקום. ברור שלהם יש את האינטרס הכי גדול לשים את הממשלה על מכונת הנשמה, ולקוות שעם כמה מכות חשמל זה יחזיק מעמד. הם בעמדות פצצה, אחד שר, אחד יו"ר, לה לה לנד".
שאלה אחרונה, מי האנטי-ביבי בבחירות הבאות? מי זה שינקז אליו את כל מתנגדי נתניהו? גנץ משתקם? אייזנקוט?
"את גנץ אני לא רואה משתקם, גם גבי אשכנזי לא חושב שהוא יכול לרכז, הוא נחשב לחלק מהמהלך. יכול להיות לפיד, למרות שקשה לי לראות אותו פורץ את תקרת הזכוכית. אייזנקוט, צריך להיות מהלך מאוד מורכב שמתחיל במסיבת עיתונאים שהוא עומד עם גנץ ואשכנזי והם נותנים לו את זה, שובר את מחסום הציניות והאגו, כי הנה הם מוותרים ונותנים. אחרי זה? זה כרוך באיך הוא נכנס לזירה כי אנחנו יודעים שהוא נואם רע מאוד, ולא כריזמטי והכי רחוק מנתניהו שיש. מצד שני יש בו תכונות שאני חושב שאין לאף אחד היום בזירה הפוליטית, ואם הוא ידע להבליט אותן יכול להיות שהוא יכול לרכז. אתם זוכרים שבתקופה של שאקיל אוניל, היו עושים מועצת סנטרים, היו באים שלושה עבי בשר עם מעט כישרון וכל אחד בתורו היה מרביץ לשאק, יכול להיות שזה המצב".