פאנל של מומחים מתחומי הביטחון והממשל, שהוזמנו להשתתף בוועידה השנתית של "הג׳רוזלם פוסט", עסק בזניחת התוכניות של ישראל לסיפוח בשטחי יהודה ושומרון, בעקבות הסכם השלום הטרי שנחתם עם איחוד האמירויות הערביות. הרב קינון, עורך בכיר ב"ג׳רוזלם פוסט", הנחה את הפאנל שבו השתתף האלוף (במיל׳) יצחק "ג׳רי" גרשון, לשעבר מפקד פיקוד העורף וחבר בכיר בתנועת "הביטחוניסטים", המורכבת מבכירי צבא לשעבר שדחפו להחלת ריבונות. עוד השתתפו בפאנל ח"כ מיכל קוטלר־וונש (כחול לבן) ויוג׳ין קונטורוביץ׳, ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת ופרופסור למשפטים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון.

גרשון הודה שלהסכם השלום יש פוטנציאל לחולל שינוי במצב הגיאו־אסטרטרגי באזור, ואף בעולם כולו. אף על פי כן הוא ממשיך לתמוך בסיפוח וטוען כי "אנחנו חייבים להבטיח שהדורות הבאים לא יצטרכו לחיות לצד ישות עוינת ביהודה ושומרון". כשנשאל אם ההסכם מצדיק את הוויתור על הסיפוח, אמר פרופ' קונטורוביץ׳ שקשה לקבוע בוודאות כי "אנחנו לא יודעים מה כולל ההסכם, ואנחנו לא יודעים אם הסיפוח היה קורה בכלל. אם התחייבנו בהסכם שלא להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון, זה כמעט בוודאות לא שווה את זה. אבל אני בספק שהנושא הופיע שם בפירוש״.

ח"כ קוטלר־וונש טענה כי ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין משקפים שינוי פרדיגמה אפשרי של הסכם שלום בר־קיימא, שבו המדינות מסכימות להכרה בישראל ולשלום. ההכרה שלהן בישראל, לדבריה, מקושרת באופן בלתי ניתן לערעור לאפשרות לקדם שיחות שלום עם הפלסטינים, הכוללות הכרה שלהם בזכות של ישראל להתקיים.

ח"כ קוטלר־וונש הוסיפה כי למרות שצריך לתת קרדיט למי שהיה שותף במשא ומתן שהביא להסכם, חשוב להפסיק את שיטת הניהול האישית והפוליטית של הממשל הישראלי. ״מדינת ישראל״, אמרה קוטלר־וונש, ״חייבת לנוע קדימה ולייצר תוכניות ארוכות טווח וממשל תקין".