מתקפה חריפה של האזרח מס' 1: הנשיא ראובן (רובי) ריבלין פתח היום (שני) את נאומו במעמד פתיחת מושב החורף של הכנסת ה-23, בתיאור מצב החברה הישראלית במשבר הקורונה: "התרגשתי והתפעלתי מהאופן שבו עמדנו זה לצד זה, יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, שילבנו ידיים במאבק בנגיף. העם בישראל הבין את גודל השעה, התגייס ושילם מחיר אישי, כלכלי, דתי, נפשי ותרבותי כבד, ורק כדי שנעבור את התקופה הקשה הזו. ואולם לצערי ככל שהמשבר העמיק, העמיקו המחלוקות, והשסע בינינו. לא שיערתי בנפשי באילו עוצמות יפקוד אותנו הקרע הזה".
"חברים, אני חש את האוויר מלא באבק שריפה, אני מרגיש את הזעם המציף את הרחובות. אולם, לא יעלה על הדעת כי ערב ערב, מפגינים מכים מפגינים. שוטרים מכים מפגינים. מפגינים זורקים אבנים על שוטרים. השבטיות הישראלית פורצת מבין הסדקים, ואצבעות מאשימות מופנות ממגזר למגזר, משבט לשבט", אמר הנשיא בדאגה.
"חידלו! אנא חידלו! זו לא הדרך", הפציר. "יש לתת מקום לכאב. אין זעקה שאינה ראויה להישמע. רק מתוך הכרה והקשבה האחד לשני, נוכל להתמודד עם המשבר הפוקד אותנו. יש בישראל ים של אהבה, התגייסות למען הכלל, עשיה ציבורית, הון אנושי מופלא, יחידים וקהילות - עם ערכים ושאיפות ללא סוף. הקשיבו להם, הכירו אותם, אל תלחמו האחד בשני".
"המשבר הנוכחי הוא מהקשים שחווינו, מכיוון שבשונה ממשברים אחרים, הוא גוזל מאיתנו את חירויות היסוד שלנו ומערער את יסודות חיינו כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו מבינים את הצורך להיאבק במחלה, אך מתקשים להשלים עם אבדן החירויות האישיות. עם הפגיעה הבלתי נתפסת בחופש הפולחן, בחופש ההתקהלות והמחאה, בחופש התנועה, ובחופש העיסוק. הקמנו מדינה יהודית כדי שבה נוכל לצעוד לבית כנסת, תמיד, ללא מורא, וללא חשש, והנה אנו עצמנו סוגרים בתי כנסיות. הקמנו מדינה דמוקרטית, כדי שנוכל, תמיד, לתת ביטוי לעמדותינו, וגם להיותנו עם דעתן וקשה עורף, והנה אנחנו, במו ידינו, מגבילים הפגנות והתקהלויות".
ריבלין לממשלה: "העבירו תקציב ומנו מפכ"ל - עכשיו"
בהמשך דבריו פנה ריבלין לממשלה וקרא: "דומה כי איבדנו את המצפן אשר ליווה אותנו מקום המדינה עד היום. מצפן העקרונות וערכי היסוד, שאנו מחויבים לקיימם. עלינו להביט קדימה. קדימה לטווח הקצר וקדימה לטווח הארוך. המגפה כאן איתנו כדי להישאר, ואיננו יכולים להתמודד איתה כשידינו קשורות מאחור. כבר יותר משנתיים שהמשטרה מתנהלת כאשר בראשה עומד ממלא מקום, (הוא מקצועי, יסודי, ללא ספק השוטר מס' אחת), אך המשטרה מנהלת, ברגעים אלו ממש, את אחת המערכות המורכבות בתולדותיה. מנו מפכ"ל עכשיו!"
כבר שנתיים, מתנהלת מדינת ישראל, ללא תקציב, מערכת החינוך אינה מצליחה לגבש כיוון ברור להתמודדות עם אתגר הלמידה מרחוק, ותלמידים רבים נותרים מאחור, הפער הדיגיטלי מתרחב, ואנו עלולים לאבד את דור העתיד. אל תתנו למערכות הרווחה לקרוס, מול נוער בסיכון חסר מסגרת, מול האלימות הברוטלית נגד נשים, מול קשישים גלמודים, מול העוני הגדל. טפלו בהם כבר היום! דאגו להם עכשיו! עסקים קורסים, שיעור האבטלה גבוה, הגרעון גדל, והמערכת הרפואית - כורעת תחת נטל התחלואה. העבירו תקציב עכשיו, ואפשרו למשק הישראלי - את היציבות הבסיסית - לה הוא זקוק!".
"כאומה, עלינו לשוב אל המצפן שלנו, עלינו להביט קדימה, ולהתחיל תהליך של תיקון - ארוך, עמוק ותשתיתי. כפי שלמדנו בצה"ל, כשמתברברים בניווט עלינו לחזור לנקודת ההתחלה. תהליך שאינו מוגבל תחת מצב החירום. תהליך שדורש הכרעות קשות. זהו הזמן למנהיגות קשובה, שרק האמת והעובדות נר לרגליה, אמיצה, אחראית, ערכית, העובדת למען האזרחים כולם. מנהיגות שמבינה שחיבור ושותפות, בין האוכלוסיות השונות במדינה, הם הערובה להצלחה במשימה הלאומית שלנו כיום. מנהיגי ישראל, אני מאמין בעם הזה, אני מאמין ביכולת שלנו לנצח. האמינו בו גם אתם", סיכם ריבלין את דבריו.