היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביקש אתמול להגיש לבג”ץ עמדה מעודכנת לעתירות בעניין הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, לאור העמדה שהגיש ראש הממשלה ביום חמישי האחרון, שבה כפר בסמכותו של היועץ לגבש לו הסדר ניגוד עניינים ואף התנגד לחלק מסעיפי ההסדר שהוא גיבש.
מנדלבליט סבור כי נתניהו יכול לכהן כראש ממשלה וכנאשם רק אם תישלל ממנו כל אפשרות להשפיע על משפטו באמצעות תפקידו. עם גיבוש חוות הדעת הסופית בנוגע להסדר, הודיע היועץ לבג”ץ כי יש למחוק עתירות שהוגשו כדי לאלץ את נתניהו להסכים להסדר ניגוד העניינים, שכן לדעתו הן אינן רלוונטיות יותר.
עם זאת, ביום חמישי האחרון הודיע נתניהו לבג”ץ כי לשיטתו אין ליועץ כלל סמכות לעסוק בהסדר ניגוד העניינים שלו. נתניהו כתב כי הוא מוכן לקבל על עצמו חלק מהמגבלות שקבע היועץ “בשל הנראות הציבורית”, אך הוסיף שהוא דוחה מגבלות אחרות, בעיקר כאלו שיאסרו עליו לעסוק בחקיקה שיכולה להשפיע על משפטו או לבטל אותו. בעקבות הודעתו של נתניהו, הודיע אתמול מנדלבליט כי הוא משנה את דעתו, וכבר לא סבור שדינן של העתירות להימחק. הוא צפוי להגיש עמדה מעודכנת עד יום שלישי בצהריים, והדיון בעתירות נקבע ליום חמישי הקרוב.
בתוך כך הסתיים אתמול רישום המועמדות לתפקיד פרקליט המדינה. עד כה לא פורסמו שמות המועמדים באורח רשמי, אולם ידוע כי אנשי מקצוע ספורים בלבד הגישו את הטפסים בנציבות שירות המדינה. ההערכה היא שאם לא יוגשו שמות רבים, עשויה לעלות הצעה של הוועדה בראשות היועמ"ש מנדלבליט לפנות לעורכי דין ולשופטים בכירים כדי שיסכימו להציג את מועמדותם. את הכותרות תפסה ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ופרקליטת מחוז תל אביב, שהודיעה שלא תגיש מועמדות בטענה שהיא מחויבת לתפקידה הנוכחי באופן כללי ולתיקי נתניהו בפרט.
עד כה הגישו את מועמדותם עורך הדין משה סעדה, סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), עורכת הדין טלי גוטליב וכן מועמדים נוספים מחוץ לפרקליטות. בין השמות מתוך המערכת מוזכרים אלה של שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, ושל עמית אייסמן, פרקליט מחוז חיפה, כבעלי סיכויים גבוהים. שני שופטים מחוזיים הגישו מועמדות לתפקיד: השופט ירון לוי והשופטת מיכל אגמון גונן.