"עברתי לשדה בוקר, כי רציתי לעבוד בשדה. בצעירותי לא יכולתי לבוא הנה, כי הייתה פה ממשלה תורכית... עכשיו יש ממשלה יהודית והנגב הוא שלנו ויש להפריח אותו. זו עבודה יותר נעימה מלהיות ראש ממשלה", כך כתב ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, לדן שבד בן ה־11 ולאחותו נעמי, שביקשו במכתב ששלחו לו לשמוע על החיים בנגב.
לרגל יום השנה ה־47 לפטירתו של בן־גוריון, המצוין היום, פרסם המכון למורשת בן־גוריון, השוכן בסמוך לצריף המיתולוגי שבו התגורר "הזקן", התכתבויות בינו לבין ילדים. בן־גוריון קיבל אלפי מכתבים מילדים, וביקש להשיב לכל אחד מהם באופן אישי. "לילדים אשיב ראשונה", נהג בן־גוריון לומר למזכירו האישי שהביא לו את המכתבים, ואכן ענה לכולם.
במקרה של שני הילדים לבית שבד, מיהרה האחות נעמי לכתוב לו בחזרה: "היה חזק ותחזור לבקר בירושלים", ובן־גוריון השיב במכתב נוסף: "אם אתם רוצים להתראות, תצטרכו לבוא הנה. ישבתי בירושלים הרבה שנים ואני רוצה לשבת בנגב. לעת עתה תלמדו ותהיו תלמידים חרוצים".
"בן־גוריון ראה בהתכתבויות עם ילדים קשר ישיר עם העם שאותו הנהיג, ומתוך המכתבים הרבים ניתן ללמוד על התפיסות המנהיגותיות שלו, על תפיסתו כי יש לקום ולעשות מעשה ולא להמתין לדברים שיקרו", ציינה עדי זהר מהמכון למורשת בן־גוריון.
רסתם סעיד עומר, תלמיד מבית ספר תיכון בבאקה אל־גרבייה, שאל את ה"זקן" לדעתו על שלום בין ישראל למדינות ערב ועל המיעוט הערבי במדינה. על כך ענה לו בן־גוריון: "אני מצטער צער רב שעדיין אין שלום, אבל אני בטוח שיבוא יום ותיכרת ברית בין ישראל לבין ארצות ערב... המיעוט הערבי בישראל הם חלק מהמדינה ויש להם כל הזכויות וכל החובות שיש לכל תושבי ישראל".
מכתבים אלה ותכנים רבים נוספים יוצגו ביום שידורים מיוחד לציון יום האזכרה השנתי לפטירתו של דוד בן גוריון, שיתקיים היום עד השעה 21:00 בעמוד הפייסבוק של המכון למורשת בן גוריון.