מעשי התעללות בקטינים וחסרי ישע עלו בשנה האחרונה למרכז סדר היום הציבורי לא מעט פעמים. בראשם, פרשת ההתעללות בפעוטון בראש העין, שאותו ניהלה הגננת לשעבר כרמל מעודה, בעקבותיה הורשעה בהתעללות בקטינים חסרי ישע. בעקבות זאת, הכנסת התגייסה גם היא לפעול נגד התופעה הפסולה. מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי), בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין. התיקון לחוק העונשין יקבע כי תוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע ירצה מאסר בפועל, ולא עבודות שירות, אלא מטעמים מיוחדים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות, אנחנו עדים לתופעה נרחבת ומזעזעת של התעללות בחסרי ישע". עוד הוסיפו בדברי ההסבר, כי "למרות המעשים המטלטלים, הכרעות הדין הנגזרות על העבריינים המורשעים בהם נחשבות למקלות אל מול חומרת המעשה. סקירת פסקי הדין הראתה כי בעשור האחרון רק מספר מקרים בודדים הסתיימו בהרשעה, וזאת כשהתוקפים הורשעו בתקיפה או בהתעללות בקטינים שהיו תחת אחריותם. חלק מן המטפלים ומהמטפלות אף חזרו לעבוד בתחום וביצעו פעם נוספת תקיפה או התעללות".
יוזם ההצעה, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, האשים את משרד המשפטים ואת השר העומד בראשו אבי ניסנקורן בעיכוב הצעת חוק זו ובהתנגדות לה. "יכולנו להיות במקום אחר, הצעת החוק הזו יכלה להתקבל בקריאה שלישית והיינו צעד קדימה במיגור התופעה המחרידה הזו, במשך חודשים אני מנסה לקדם את החוק מול שר המשפטים ניסנקורן אבל נתקל בהתנגדות קשה ולא מבין למה. אני לא חושב שיש אדם מלבד ניסנקורן ומשרדו שחושבים שלא צריך להעביר את החוק הזה. רציתי לשאול אותו איך זה בתחתית סדר העדיפויות שלו, כשכל יום אנחנו רואים עוד התעללויות".
ניסנקורן מנגד, לא נשאר חייב והבהיר כי הוא עומל על הצעת חוק ממשלתית שתעסוק בנושא, וכי לשיטתו הטיפול בתופעה צריך לצאת מגבולות העונשין ולהיות רחב יותר. "הטיפול בתופעה הוא לא רק בתחום העונשין, הוא צריך להיות טיפול משולב. האם מדינת ישראל לוקחת על עצמה את החינוך לגיל הרך – 0 עד 3, זו השאלה הכי בסיסית. העמדה של כחול לבן, מפלגת העבודה וגוש כחול לבן – כן, של שר העבודה והרווחה היא כן".