עומרי אסנהיים ("עובדה") שוחח היום (חמישי) עם ליאת רון ואלון גל ב-103FM, לקראת התחקיר שישודר הערב, על ההאשמות של שאול מרידור וקרן טרנר נגד משרד האוצר: "יש התנהלות כלכלית שאפשר להתווכח עליה" הסביר, וטען כי השילוב של ההתנהלות הכושלת יחד עם האווירה העכורה במשרד שגרמו להתפטרותם. "כ"ץ היה בין הפטיש לסדן, מי שניהלו את המשבר היו בנימין נתניהו ואבי שמחון".
כאמור, הערב בעובדה עתיד להתפרסם תחקיר שיטלטל את משרד האוצר. השר ישראל כ"ץ הגיב לתחקיר הזה ולהאשמות של מרידור וטרנר, ואמר שהוא לקח את טרנר פעמיים לתפקידים אחרי חופשת לידה, והציע לה תפקידים בכירים אחרי הניסיון שלה במשרד התחבורה. כ"ץ טען ש"היא הפכה להיות לא רלוונטית, וזה ייצר מבוכה בדיונים". הוא ביקש להודות שהוא מאוד מצטער על זה שהיא נגררה אחר שאול מרידור והגדיר אותו כ'עסקן פוליטי בלבוש פקיד'. הוא טען שהוא בן למשפחה שונאת ליכוד שניסה למנוע ממנו לשנות מדיניות, וסולק ממשרד האוצר. מה דעתך?
"זה מצחיק שהוא אמר שהוא בא ממשפחה שונאת ליכוד כשסבא שלו זה אליהו מרידור שהיה חבר כנסת מטעם חירות, ואבא שלו זה דן מרידור שהיה מזכיר הממשלה של בגין ושר בממשלות הליכוד, כולל ממשלת נתניהו הראשונה בשנת 2009".
אני הייתי המומה ממה שהוא אמר על קרן טרנר.
"בדיוק. זה כאילו הוא יגיד שהוא העסיק מישהו שעולה מאתיופיה או מרוסיה. מה זאת אומרת אני לקחתי אותה אחרי שתי חופשות לידה? זה משפט ששייך לשנות ה־50 או ה־60".
יותר מזה, הוא אמר "היא נגררה, האישה הקטנה והבלתי משכילה". מה יהיה לנו ערב עמרי?
"אנחנו הולכים להביא את סיפורו של משרד האוצר בשבעת החודשים האחרונים. אגב, לא רק בתקופת כהונתו של כ"ץ אלא גם גם בתקופת כהונתו של כחלון. השיחה עם נחמיה שטרסלר, נגררה ליחסים הבין אישיים שהיו במשרד, והם חשובים, אבל הם לא הכל. יש התנהלות כלכלית שבעצם אפשר להתווכח עליה, כמו למשל חלוקת המענקים של ה־2.7 מיליארד שקלים בתקופת כחלון, 'מענק פסח' כמו שנתניהו קרא לזה. המענק האחרון של ששת מיליארד השקלים, עם 750 השקלים לאדם".
"האירועים האלה נוחתים על הפקידות של משרד האוצר - הראשון עם התייעצות כמעט ולא קיימת. והשני בלי התייעצות בכלל, ואפילו בלי מראית עין של התייעצות – שישה מיליארד שקלים שנוחתים על אגף התקציבים והאוצר וצריך להודיע על חלוקתם בתוך שעות. אגב, אלו רק שתי דוגמאות לאירועים כלכליים שאנחנו מתארים והם בעצם היו אלו שהובילו להתפטרות המהדהדת של שאול מרידור, ואחר כך להתפטרות השקטה והרועמת של קרן טרנר".
"זאת אומרת שזה מורכב גם מהתנהלויות כלכליות שהם לא יכלו לחיות איתן, וגם מערכת היחסים העכורה במשרד. אגב זה לא רק שניהם, אלא גם החשב הכללי רוני חזקיהו שפשוט התייאש ועוזב. אנחנו רואים בכתבה הזו שחזקיהו מנסה להגיע אל שר האוצר להודיע על ההתפטרות שלו, אבל הוא לא מצליח להיכנס אליו למשרד. כ"ץ לא כל כך ספר את החשב הכללי ולא הבין עד כמה התפקיד הזה חשוב בתוך המשרד".
"בשלב מסוים חזקיהו, שעמד להתפטר, חשש שכ"ץ יציג את ההתפטרות שלו כפיטורין, בדיוק כמו שהוא מנסה לעשות עם ההתפטרות של שאול מרידור ולכן הוא הפקיד את מכתב ההתפטרות שלו עם אמברגו אצל מנהלת המשרד מבעוד מועד".
האם ההתרשמות שלכם בתוך התחקיר היא שמדובר בסגנון ניהולי? או החלטה גורפת להתעלם מגורמי המקצוע במשרד?
"לא חושב שכ"ץ התנהל ככה במשרד התחבורה, לפחות לא בשנים הראשונות שלו כשר התחבורה. הוא לא ככה מנהל בדרך כלל. אני חושב שהוא נקלע בין הפטיש לסדן - יש פה ראש ממשלה שהוא דמות דומיננטית גם במשרד האוצר, והיה שר האוצר בעצמו. הוא דמות דומיננטית שלא יכולה להרשות לעצמה להעביר את התקציב. אי העברת התקציב הייתה הפרצה שהוטמנה בהסכם הקואליציוני שנחתם עם בני גנץ. לכן, מה שקרה בפועל הוא שכ"ץ הפך לשר אוצר שתפקידו מעוקר מתוכן ומי שניהל את המשבר זה נתניהו ואבי שמחון, שהיה לזרוע הביצועית".