ממשלת ישראל תציין היום (ראשון) את יום האישה הבינלאומי בישיבת הממשלה השבועית. השרה לשוויון חברתי מירב כהן אשר ממונה על הרשות לקידום מעמד האישה תציג בפני הממשלה את המלצות הצוות הבינמשרדי הפועל בשיתוף ארגוני חברה אזרחית, ומתווה עקרונות מנחים לגיבוש תכנית ממשלתית לקידום השוויון המגדרי בישראל.
הצוות שגיבש את המלצותיו, התמקד בארבעה צירים מרכזיים: אלימות, ייצוג הולם, תעסוקה והטמעת חשיבה מגדרית. המלצות אלו יהיו בסיס לתוכנית הממשלתית לקידום נשים ושוויון מגדרי שתרכז הרשות לקידום מעמד האישה יחד עם יתר משרדי הממשלה.
אחד הצירים המעניינים ביותר הוא ציר התעסוקה, משום ששם ניכרים הפערים המשמעותיים ביותר בין נשים לגברים. כידוע, פערי השכר המגדריים עומדים על כ-32% והחשש הוא שמשבר הקורונה הביא להחמרה במישור זה. גם שיעור המנכ"ליות במשק עולה בקצב איטי ועומד על כ-20% בלבד. עפ"י מחקר שפורסם לאחרונה במשרד האוצר, ההערכה היא שצמצום הדרגתי בפער המגדרי בשוק התעסוקה יכול להביא לגידול של כ-34 מיליארד שקלים בתוצר הלאומי בשנת 2030.
על כן המליץ הצוות לפעול להתאמת שוק העבודה להורות ללא תלות במגדר זאת למשל באמצעות התאמת לוח חופשות מערכת החינוך ליומן העבודה, גיבוש תכנית לאומית להורדת שעות העבודה במשק, חופשת לידה לאבות וכלים אחרים ל"הכנסת האבות למשוואה", אשר יאפשרו גם לגברים לקחת חלק פעיל יותר בחיי המשפחה ועבודות הבית. מטרת ההמלצות להבטיח איזון מהותי של בית-משפחה, באופן שיאפשר לשני ההורים הורות לצד קריירה, ויפחית את נטל "העבודות השקופות" מכתפיהן של נשים לבדן.
כמו כן, הצוות המליץ לחזק מקצועות הנחשבים מקצועות נשיים ולמתג אותם כמקצועות יוקרתיים, ובכלל זה את מקצועות החינוך והוראה, עבודה סוציאלית, סיעוד/מקצועות הטיפול הפרא-רפואי. זאת בין היתר באמצעות העלאת שכר העובדות והעובדים, וכן עידוד גברים להשתלב במקצועות אלה.
בציר המלחמה באלימות כלפי נשים מיקד הצוות את המלצותיו למניעת אלימות בחיזוק מקומות העבודה במשק כשחקני מפתח באיתור וזיהוי אלימות במשפחות עובדיהן. על פי נתונים שאסף הצוות, בשנת 2020 נפתחו במשטרת ישראל 20,326 תיקים בגין אלימות בין בני זוג (אלימות פיזית ואיומים). בעניין זה, המליץ הצוות על גיבוש תוכנית שתסייע למעסיקים לזהות, לאתר ולסייע לקורבנות אלימות, וכן תתמרץ שיקום לגורמים הפוגעים.
עוד ממליץ הצוות על בניית תוכניות הכשרה מותאמות לבעלי תפקידים העשויים לבוא במגע עם נפגעי האלימות ומשמשים כ"סוכני איתור", בכלל זה: סגל רפואי, יועצים חינוכיים, מטפלים זוגיים, עובדי קופות חולים, פקידי בנק, שוטרים, פקידי המוסד לביטוח הלאומי, ועוד.
בקרב הצוות התגבשה ההבנה כי ההסללה המגדרית מתחילה בגילאים הכי צעירים ולכן גם היבטי החינוך המגדרי קיבלו התייחסות ברשימת המלצות שהציג הצוות לשרה לשוויון חברתי. כך למשל גובשה ההמלצה לחייב שילוב כלים לחינוך לשוויון מגדרי בהכשרות מקצועיות של המורות והמורים במהלך הקריירה והפיתוח המקצועי.
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (יש עתיד) מסרה: "אני מאמינה שהמהפכה האמיתית תבוא מהכנסת הגברים לתוך המשוואה. בואו נגרום לשוק התעסוקה להיות מותאם להורים, נשים וגברים כאחד. אם נייצר שוק תעסוקה שפוי יותר פחות נשים יאלצו להקריב את הקריירה שלהן לטובת המשפחה וגם אבות יזכו להיות מעורבים יותר בחינוך ילדיהם. כדי לחולל שינוי אמיתי עלינו לעשות עבודה עם כל משרדי הממשלה, כך שכל משרד יביא את הערך המוסף שלו ויטמיע את החשיבה המגדרית בתכניות העבודה שלו. החל ממרחב ציבורי מואר ומוגן עבור נשים, דרך התאמת תכני מערכת החינוך להצגת עשייה נשית לאורך ההיסטוריה, וכלה בהסרת חסמים שמונעים מנשים להתקדם בעבודה".