ב-13 ביוני 2021 נפל דבר בישראל: כנסת ישראל ה-24 נתנה את אמונה בממשלה בראשותם של ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. לראשונה מזה 12 שנה, לישראל יש ראש ממשלה שאינו עונה לשם בנימין נתניהו. השנה הראשונה לממשלה הייתה מלאת מהמורות ותקלות, חלקן צפויות יותר וחלקן פחות, אך בסופו של דבר היא עדיין קיימת ועובדת, גם אם באופן זמני.
אך בעוד הממשלה יכולה להסתכל על השנה שעברה ואולי לחייך על צליחתה, יש מי שמאמין שהשנה הקרובה לא תהיה כל כך שמחה עבור הממשלה. על מנת לנסות ולהבין כיצד הולכת להיראות השנה השנייה לכהונת ממשלת בנט-לפיד, גייסנו את מיטב היועצים האסטרטגיים בישראל לנתח את המצב. למשימה התגייסו ברק סרי, יועצם לשעבר של אריה דרעי ואהוד ברק. רונן צור, שעבד עם כחול לבן ובני גנץ ונדב שטראוכלר, היועץ האסטרטגי שליווה בעבר את בנימין נתניהו.
אתגר התקציב
בממשלה הקודמת, אותה הנהיגו נתניהו וגנץ, תקציב המדינה היה סלע המחלוקת עליו נפלה בסופו של דבר הממשלה. הפעם, כך כל המעורבים מבינים, התקציב הופך להיות אתגר אפילו יותר גדול מכיוון שלאחרונה הקואליציה איבדה את הרוב בכנסת.
סרי: "לממשלה סיכוי מועט עד קלוש להעביר את התקציב. דברים שלא אמורים להיות שנויים במחלוקת, כמו למשל חוק יהודה ושומרון, לא מצליחים לעבור, אז על אחת כמה וכמה תקציב המדינה. את דרדור כדור השלג החלה עידית סילמן, אבל גם איתה וגם בלעדיה הכל מקרטע. הקואליציה שברירית ומולה עומדת אופוזיציה מגובשת ומתואמת, לכן הסיכוי להעביר תקציב כמעט ולא קיים".
צור: "סיפור התקציב נראה יותר ויותר בלתי אפשרי. גם אם הקואליציה תמצא את הדרך להתייצב, מדובר בדיונים קשים, יותר מדי דעות ומשיכות חבל מכל צד בעניין. זה יגיע גם למצב שבו כל צד ינסה לסחוט את ההישגים שלו, מה שיוביל למיאוס גדול בקרב הציבור ויגרום רק לנזק יותר גדול".
שטראוכלר מסכים עם צור וסרי ומוסיף כי "בנושא התקציב דמות המפתח היא שר האוצר ליברמן ואפילו הוא מבין שבמצב הנוכחי אי אפשר להעביר את התקציב. ליברמן יודע שיש מורכבויות ורגישויות גדולות בקואליציה הנוכחית ולנסות לרצות את כולם יהיה בלתי אפשרי. לא סתם שר האוצר החליט בשבוע שעבר על דחיית הדיונים, גם כשהוא מנסה לקדם דברים הוא מבין שאין דרך לצאת מזה".
רוטציה-מוטציה
אם וכאשר הקואליציה תצליח להישאר על תילה ולהגיע לתאריך המיוחל של 23 באוגוסט 2023, יאיר לפיד אמור להיכנס לתפקיד ראש הממשלה, כאשר לבנט מיועד תפקיד שר הפנים. עוד מיומה הראשון של הממשלה מנסים לנתח אם למפלגות הימין יהיה אינטרס לשבת תחת לפיד, אבל מיום ליום נראה כי חלומו הגדול של שר החוץ רק הולך ומתרחק.
צור מסביר כי נכון להיום, כל נושא הרוטציה הוא פשוט לא רלוונטי: "לפיד נמצא עמוק בתוך קמפיין בחירות. ראשי המפלגות האחרות כבר מלהקים אנשים לרשימה. אני לא חושב שלפיד אפילו מדמיין שהוא מצליח להגיע לרוטציה עם בנט. הוא מתעסק בעיקר בלבצר את מעמדו מול מנהיגי הגוש שלו – בני גנץ ומרב מיכאלי. מבחינתו המשימה היא להקטין את כחול לבן והעבודה ולהגדיל את יש עתיד כדי להתחרות מול הליכוד".
לעומת צור, סרי מאמין כי עוד מהיום הראשון לא הייתה בכוונת מפלגות הימין לכבד את הרוטציה: "אמנם הממשלה תתפרק עוד הרבה לפני ולכן השאלה היא היפותטית לחלוטין, אבל היו כבר מי שתדרכו בעבר על כך שברגע שבנט מסיים, לא מחויבים לתמוך בלפיד".
שטראוכלר משווה את הסיטואציה הנוכחית לסדרת המופת "פולישוק" וטוען: "היכולת לתכנן ולהשלים מהלך בממשלה הזו כמעט ולא קיים. להגיע לרוטציה ואז להכריז על הפלת הממשלה זה דמיוני. הסיכוי שלהם להגיע לאוגוסט 2022 הוא כל כך נמוך, שאף אחד לא מסתכל בכלל לאוגוסט 2023. גם אם זה נראה ריאלי בהתחלה, וללפיד ובנט הייתה כוונה אמיתית, היום שניהם נמצאים במקום אחר לגמרי".
דרוש מנהיג
אחת הביקורות הגדולות על בנט היא חוסר יכולתו לשלוט בחברי רשימתו. זה החל עוד בהקמת הממשלה, עם התנגדותו של ח"כ עמיחי שיקלי לשבת לצד רע"מ. לאחר מכן עידית סילמן פרשה בין מושב החורף למושב הקיץ וכעת גם ניר אורבך מתנדנד. יחד עם זאת, גם בקרב הצד השני בממשלה רואים לא פעם חברי כנסת שמתנהלים כעצמאיים – ח"כ מאזן גנאיים (רע"מ) וח"כ ג'ידא רינאווי זועבי הפילו רק לאחרונה את חוק יו"ש. האם לממשלת בנט-לפיד חסר מנהיג שיצופף את השורות?
שטראוכלר: "לפיד הוא הקטר של הממשלה עוד מהבחירות. הוא הלך אחורה כדי שהעבודה ומרצ יצליחו לעבור את אחוז החסימה. הוא, בניגוד לבנט, מיקסם את הסיטאוציה שלו. לבנט לעומת זאת הייתה ברירה מאוד אכזרית – להיות רה"מ בקואליציה נוכחית, או ללכת עם נתניהו ולקבל רה"מ בתיאוריה, רגע אחרי שנתניהו מנע מגנץ את הרוטציה. ברגע שבנט בחר כפי שבחר, הוא איבד את הקהל הביתי. הוא לקח החלטה עבור כל אנשי ימינה שהיא עומדת בסתירה מוחלטת להבטחות הבחירות שלהם. בכך הוא חרץ את דין מפלגתו ועשה שגיאה משמעותית. השגיאה השנייה של בנט הייתה להכריז על עצמו כמתווך בנושא רוסיה-אוקראינה, הוא נקלע שם לסיטואציה שבה הוא מקבל כותרות יפות בתקשורת העולמית, אבל מנגד זה לא מוסיף לו אפילו קול אחד בישראל".
סרי: "בנט טעה בראש ובראשונה בבחירת האנשים שלו. חוץ ממתן כהנא יש לו בעיה עם כל אחד ואחת ברשימה וגם צריך לזכור את אלו שפרשו מהרשימה עוד קודם. בניגוד למפלגות עם פריימריז, בנט לא היה מחויב לאף אחד ובחר את הרשימה כראות עיניו. הוא בנה רשימה של אנשים מהימין העמוק בישראל ואז דרש מהם לשתף פעולה עם אנשים שנמצאים הרבה מעבר לקו האדום שלהם. אצל לפיד רואים את ההפך הגמור, הרשימה שלו עומדת מאוחדת מאחוריו, עד לרמה שהוא יכול להתעסק במפלגות האחרות בגוש שלו כדי לייצב גם אותן כמו במקרה של ח"כ רינאווי-זועבי".
צור: "גם בנט וגם לפיד ביצעו טעות קריטית וחשבו שהם יכולים לנהל מדינה מבלי לנהל את המפלגה והגוש. בנט נפגע יותר ונשאר גם בלי פלטפורמה לרוץ בה בבחירות הקרובות, הוא למעשה מקבץ מנדטים עבור מפלגה מזדמנת. זה לא אומר שהוא לא ניהל את המדינה טוב, הוא הצליח להתמודד יפה עד המשבר עם גנאים וזועבי. אי אפשר לנקות את האשמה גם מלפיד אבל. שניהם חשבו שניהול מדינה טוב יביא להם מנדטים וטעו".
נטרול מוקשים
למרות תמימות הדעים בקרב היועצים האסטרטגיים על כך שהממשלה סופרת את ימיה לאחור, דווקא כשמנסים להבין מי הפצצה שתפוצץ את השותפות מתגלעות מחלוקות.
צור: "כמו שאני רואה את הדברים, מפלגת ימינה היא מוקש כולה. הם כל הזמן עוסקים במעמד שלהם וכאבי הבטן שלהם. אנחנו ממש רואים איך המפלגה של ראש הממשלה מתפרקת לנגד עינינו, וזה בסופו של דבר גם יגיע לאיילת שקד. היא לגמרי יכולה לרוץ בליכוד אם יסירו מעליה את הווטו, אם היא תקבל הזדמנות למקום משוריין, יהיה לה קשה מאוד לסרב".
שטראוכלר מנגד, דווקא מסמן את שר המשפטים גדעון סער כמי שעשוי להפיל את הקואליציה: "לסער יש חברים במפלגה שרואים את המצב בסקרים ומבינים שמקומם בכנסת רעוע. למרות האמירה הנחרצת שלו כי לא ישב עם נתניהו, הוא עדיין בנה לעצמו אליבי לחזור לידי הליכוד עם חוק יו"ש. אם לא יעבירו את החוק, יש לו את התירוץ ללכת ולשבת עם נתניהו כדי למנוע בחירות".
לעומתם, סרי דווקא מבקש לשמור על צניעות: "הפרישות של סילמן ורינאווי זועבי באו בהפתעה גמורה לקואליציה. כולם דיברו על אורבך, קארה ושקד ואז קיבלו בבום את סילמן. כשדיברו על רע"מ, זועבי ממרצ היא זו ששברה את הכלים. אי אפשר לדעת מאיפה המכה תגיע. לסמן עכשיו מוקשים ומטרות זה לא פייר כלפי חברי הכנסת, הפרישה תבוא לקואליציה בהפתעה גמורה".
מעל כולם
למרות הפסימיות סביב עתידה של הממשלה, יש גם מרוויחים גדולים בקואליציה אשר מצבם האישי השתפר משמעותית בשנה החולפת?
סרי: "שר הביטחון בני גנץ הוא לחלוטין המרוויח הגדול. מיצב את עצמו כשר מקצועי, איש שבא לעבוד ומתרחק מהפוליטיקה הקטנה. אם הולכים לבחירות, כחול לבן תגדל. מדובר ביתרון משמעותי כי גנץ לא פסול בשמאל וגם לא בימין. אל מול הקרטועים של הממשלה דווקא כחול לבן וגנץ נתפסים כמי שעומדים איתנים".
צור דווקא לא מסכים עם סרי: "אם גנץ היה קופץ מ-8 ל-14 מנדטים אז מילא, אבל זה לא המצב וסנטימנט ממצביעי הליכוד זה לא רווח לכחול לבן בקלפי. אם כבר, המנצח הוא חבר מפלגתו של גנץ, שר התרבות והספורט חילי טרופר. הוא הצליח לייצר תדמית של הסמל לישראליות שפויה. ראשי המפלגות לא שיפרו במאומה את מצבם האלקטורלי, טרופר כן שיפר את עצמו ומיצב את עצמו כמודל לחיקוי לדור הצעיר".
בניגוד לאחרים, שטראוכלר מאמין כי המנצח הוא יו"ר האופוזיציה נתניהו: "לפני שנה צחקו ואמרו שהאופוזיציה תתפרק ותברח לו, אבל הוא הוכיח שאי אפשר להספיד אותו. הוא מאוד נחוש ומלא תשוקה למהלכים שהוא עושה כיו"ר האופוזיציה וראו את זה במאבק על חוק 'ממדים ללימודים'. לא אתפלא אם בטווח הקרוב הוא יחזור לתפקיד ראש הממשלה".