מפכ"ל המשטרה רב־ניצב קובי שבתאי התייצב היום באופן חריג בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כדי להביע את התנגדותו להצעת החוק המבקשת לבטל את סעיף העלבת עובד ציבור מחוק העונשין. מדובר בהצעת חוק של חברת הכנסת גבי לסקי (מרצ), שעברה פה אחד בוועדת השרים לחקיקה ואושרה בקריאה טרומית בכנסת – והיום ועדת החוקה תדון בה בהכנה לקריאה ראשונה.
"המשטרה עם היד על ההדק"
בפתח הדיון, אמרה ח"כ לסקי: "טוב שהמפכל מצא לנכון לראשונה בכנסת הזאת להגיע לועדה. היו פה דיונים חשובים על אלימות כלפי אזרחים שהוא לא הגיע. הצעה דומה הגישו בעבר גדעון סער, סמוטריץ' ואחרים. חשוב לומר להגן על עובדי הציבור, אין מחלוקת . הטענה היא שהסעיף הזה הוא אנכרוניסטי שמהווה הגנה מדומה כלפי עובדי הציבור. זה בספר החוקים אך לא נותן להם הגנה אמיתית".
"קבלתי נתונים ממשרד לבטחון פנים לקראת הדיון – מספר המעצרים בגין העבירה הזאת הם של מאות. ב-2021, 496 תיקים. כלומר מאות אזרחים נעצרו על אמירה סתמית או לא ראוי, אבל הם לא השתכללו לכתב אישום. גם כאלה שהגיעו לכתב אישום, רואים שב-2021 רק בן אדם אחד בלבד הורשע. יש אזרחים רבים שמתלוננים על אלימות שוטרים. המפכ"ל חבל שלא הגעת לשם. מעצרי שווא, אלימות כלפי אזרחים תמימים. אם עוצרים אדם למעצר שווא והוא פולט קללה כלפי השוטר אז המשטרה מוצאת עילה לעצור אותו. יש עובדי ציבור רבים שסובלים מהתיחסות אלימה וגסה מצד אזרחים אבל אני מגנה את זה. אבל ברוב המקרים שהוגשו מקרי אישום הם קשורים רק לשוטרים. המשטרה עם היד על ההדק. היא עושה חקירות, היא מעמידה לדין, היא עושה שימוש בחוק העונשין כדי להגן בעיקר על עצמה", טענה.
נציגת משרד המשפטים הבהירה כי הממשלה תומכת בהצעת החוק וכי ההצעה אושרה פה אחד בועדת השרים לחקיקה. "הנתונים מראים שהיתה ירידה דרמטית בנושא הגשת כתב אישום בעקבות דיונים שנעשו בפרקליטות בהקשר הזה ובעקבות פסיקת בית המשפט העליון בנדון. לא כל קללה שנאמרת בלהט הרגע מצדיקה העמדה לדין. נעשים מהלכים לאורך שנים לאכוף את האכיפה בנושא בצורה מצומצמת במקרה של העלבת עובד ציבור בכיר או חברי כנסת, צריך אישור של משנה ליועמ"ש להגשת כתב אישום", אמרה.
ח"כ אוחנה: "כבודם של השוטרים הוא כבודה של המדינה. זה מוראה של מ לכות. אסור לבטל את סעיף העלבת עובד ציבור. החוק חל על מורים מחנכים אחיות רופאות זה חל על כולם. לא צריך לדקדק בכמה כתבי אישום הוגשו.אני קורא לחברי הועדה להפיל את החוק ולהצביע נגדו. הסתה באלימות פוגעת בחופש הביטוי ואיש לא מציע לבטל את הסעיף הזה. כבודם של השוטרים הוא ערך ואני מציע לשמור אותו".
ח"כ סעדי: " ראיתי את המפכ"ל וכל צמרת המשטרה כאן בדיון. אמרתי לעצמי. פענחו את כל מקרי הרצח בחברה הערבית שהם באו לפה? הנוכחות הזאת כאן רק מחזקת אצלי את ההכרה בצורך לבטל את הסעיף הזה".
ח"כ אורי מקלב אמר למפכ"ל המשטרה: "כאשר מדברים על שיימינג לשוטרים צריך לזכור שגם האזרחים עוברים שיימינג והעלבות על ידי המשטרה, חיים מזרחי נפגע על ידי שוטרים, משפחת כדורי נעצרה בהשפלה גדולה לשווא ואתם אפילו לא התנצלתם. אנו מעריכים מאוד את עבודת המשטרה, בכל הזדמנות אנחנו מעלים את זה. אך יש גם ביקורת כי אנחנו חושבים שאתם רוצים לתקן אך לא תמיד יש אוזן קשבת ביקורת על המשטרה. מקלב פנה למפכ"ל ואמר: לא ראינו אותכם בדיונים על אזרחים שנפגעו, חיים מזרחי נפגע על ידי שוטרים והמשטרה לא התנצלה. עשינו דיון על משפחת כדורי שנעצרו כמו אחרוני הפושעים, אתם עשיתם את זה".
"כאשר מדברים על שיימינג אז יש לזכור שגם אזרחים נעלבים. לצערנו כל סירוב הזדהות על אי חבישת מסכה זה מעצר. מפגש שוטר אזרח תמיד נגמר לא טוב. תמיד זה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אתם עושים שימוש שלא כדין בסעיף הזה. תמיד מפגש שוטר אזרח נגמר באי שמירת הזכויות של האזרחים. תמיד השוטר הוא בעליונות על האזרח. תגישו תביעות כנגד אזרחים פורעי חוק אבל לא בזילות שכזו בסעיף הזה", אמר.
ח"כ בן גביר למפכ"ל ולקציני המשטרה: "אתם לא צריכים את סעיף העלבת עובד ציבור. יש לכם מספיק סעיפים בחוק העונשין כדי להגן על השוטרים".
"יש הבדל בין ביקורת וחופש ביטוי לבין ביזוי"
במשטרה מתנגדים להצעת החוק בגלל החשש שתפגע בציבור השוטרים והשוטרות. גורמים במשטרה אמרו כי "ההרתעה שנשחקה עם השנים תמות עם ביטול החוק שמאפשר העמדה לדין של עבריינים שפוגעים בשוטרים בקללות ובאמירות פוגעניות. מי שמקלל שוטר מקלל את נציג החוק בישראל – ואסור לאפשר זאת".
מפכ"ל המשטרה אמר בוועדה: "החלטתי לבוא לדיון כי פה מדובר על כבודם של מגיני העם, הפנים של משטרת ישראל. אם הייתם רואים את הסרטון הייתם חווים מה השוטרים חווים יום-יום במאות מקרים שאני לא בטוח שמישהו מהנוכחים היה מוכן שיפנו אליו ככה. אני מייצג את משטרת ישראל, זה תפקידי, לעמוד בחזית השוטרים ולהביע את עמדתי לגבי נושא החוק הזה. אני על דעת השר הממונה. אני בטוח שגם השופטים המורים והעובדים הסוציאלים יש להם נגיעה לא קטנה עם ההתמודדות היום יומית עם אנשים שחושבים שיכולים ללמד אותנו איך להתנהג".
"המצגת שהגשנו משקפת חלק מהאמרות שהשוטרים סופגים. אני לא חושב שמישהו היה מוכן לפרסם את מה שכתוב פה, יש פה עשרות התבטאויות יום יומיות שהשוטרים סופגים. מעשים מתחילים במילים. אנו מכירים את חופש הביטוי ורוצים לאפשר אותו, מותר לבקר את השלטון, את עובדי הציבור והשוטרים. יש הבדל בין ביקורת וחופש ביטוי לבין ביזוי. המשטרה מבינה את הרגישות וזהירה בהגשת כתבי אישום בנושא הזה, רק במקרים חמורים ולפי הנחית יועמ"ש . לביטול העבירה עלול להיות מסר מרחיק לכת, מדובר בהגנה על ערכים מוגנים בסיסיים ביותר", הוסיף.
עוד אמר: "אסור שעובדי ציבור ישלמו מחיר אישי כבד בגלל שבחרו לשרת את הציבור. איש לא צריך ללכת הביתה אחרי 16 שעות עבודה עם קללות ויריקות. מציע לא לכרות את הענף עליו אנו יושבים. אנו מגלים איפוק, כתבי אישום מוגשים רק במקרים חמורים. אני פונה לחברי הועדה - מצאתי לנכון להגיע לכאן בשם כל שוטרי ישראל, שמתמודדים יום-יום, שעה-שעה, בתת תנאים מול כל התחלואות של מדינת ישראל והכל מתנפץ על אותו שוטר בשטח שאמור לתת ביטחון לאזרח. אני מצפה למעטפת הגנה גם לשוטרים שלי של כולנו שנמצאים בשטח ועושים את העבודה על מנת ששכל אחד מכם יוכל לישון בלילה".
קצין החקירות של משטרת ירושלים, דודי רונן, סיפר: "שוטרת לא יצאה מהבית שבועות כי אכפה תנועה בצומת. שמעתי בכי, ביוש של המשפחה שאומרת 'למה את נשארת שם'. המצגת לא נעימה כי המציאות לא נעימה".
בהמשך, סיפרה אחת השוטרות שהגיעה להעיד בוועדה: "אני אשה ואתיופית. כמויות הפעמים שאזרחים מעזיזים לדבר אלי ואל חברי השוטרים האתיופים המוסלמים והדרוזים בעיר העתיקה באופן מבזה ומשפיל היא לא נגמרת והיא על בסיס יום יומי. בעידן הטיק-טוק בני נוער ואנשים מבוגרים עומדים במחסומים ומקללים שוטרים במשך שעות רק להוציא אותם מדעתם, זה לא מקובל. אנשים באים אלינו עם טלפונים דלוקים להראות מתי אתה מאבד את זה, הם פוגעים בכבודנו".
"לא מדברת על מקרים שקראו לי עבד וכושית ולעבוד בזנות או לחזור לאתיופיה. אנשים עומדים בשעות רק להוציא אותנו מאיזון. שוטרים שעומדים 12 שעות באותו מקום, עושים את עבודתם במשך שעות עם ציוד. לא צריכים לספוג מבחור כזה את המילה מחבל. שוטר מוסלמי שמקריב את חייו לשמור על ירושלים צריך לשמוע שהוא מחבל? אחרי שחוטף אבנים במשך יום שלם? שוטר ממוצא אתיופי צריך לחזור הביתה ולבכות כי מישהו אמר לה 'כושי תחזור לאתיופיה?' זה לא מקובל. אסור לנו כחברה לאפשר דבר כזה. אנו אוהבים את העבודה שלנו. אנו מסכנים את חיינו מתוך אהבה למדינה לארץ לאזרחים אבל אתם צריכים לתת לנו כלים לשמור על כבודנו".
במשטרה הציגו בוועדה דוגמאות בהם נתקלו השוטרים בגידופים. "עם עליית הרשתות החברתיות, חלה תופעה קשה של ביוש שוטרים ושוטרות ברשת. מספיק ששוטר עומד ברחוב כדי שמישהו יעלה תמונה עם מלל מעליב, מחפיץ, מיני, משפיל, ואז תוך זמן קצר ישנם שיתופים, צפיות ותגובות קשות ובוטות", נכתב.
כמו כן, במשטרה טענו כי ערכו סרטון אשר אותו ביקש המפכ"ל להציג לחברי ועדת החוקה בכדי להאבק בכוונה לבטל את סעיף העלבת השוטר, אולם הם נתקלו בסירוב בטענה "שזהו סרטון קשה עם אמירות קשות ובוטות שלא ראוי שיוצג בכנסת". ח"כ אמיר אוחנה התייחס לסירוב הוועדה ואמר: " יו"ר הועדה לא רוצה להקרין את הסרטון שהמשטרה הכינה בגלל הקללות הגסות שמושמעות שם. אבל זה מנת חלקם של השוטרים".
בתגובה, השיב יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב: "הסרטון הזה הועבר אלי בשעה שמונה וחצי הבוקר באמצעות מנהל הוועדה. הדיון הזה נקבע מספיק זמן מראש. צפיתי בסרטון הוא באמת קשה, אבל אני לא מתכוון להקרין סרטון כזה בלי להוועץ עם יו"ר הכנסת. הייתי שמח שהמשטרה תתייצב בדרג כזה בכיר גם בדיונים אחרים של ועדת החוקה, יש בעיני טעם לתהיה מדוע בפרשות אחרות לא זכינו להתייצבות כל כך מרשימה של צמרת המשטרה. אני חש לא בנוח בכך שהמפכ"ל מציג עמדה שלא עולה בקנה אחד עם עמדת הממשלה".
לסקי אמרה אמש: "תמוה שמפכ"ל תולה את יהבו בסעיף חוק אנכרוניסטי שכזה כדי להגן על השוטרים, במקום לטפל באלימות השוטרים הגואה. "זה חוק שקודם בהסכמה עם משרדי המשפטים וביטחון הפנים, ועבר בוועדת שרים לחקיקה ובקריאה טרומית בכנסת. ביטול הסעיף מיטיב עם אזרחים שנעשה נגדם שימוש לא חוקי בסמכויות מעצר. בנוסף, על פי נתונים של המשרד לביטחון פנים, בשנת 2021 רק אדם אחד הורשע בסעיף זה – כך שלמעשה מדובר באות מתה".
השר לביטחון הפנים לשעבר ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד מתנגד למהלך שמקדמת לסקי. אתמול הוא שלח הודעה לחברי הכנסת של הליכוד, שבה ביקש נוכחות מלאה בדיון בוועדת החוקה כדי להצביע נגד שינוי החוק.
כמו כן, יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ עידית סילמן, שלחה מכתב ליו"ר ועדת חוקה, ח"כ גלעד קריב: "אכן במדינה דמוקרטית חופש הביטוי הינו בעל חשיבות עליונה וישנו ערך רב לביקורת על מוסדות השלטון לרבות עובדיו. יחד עם זאת, חופש הביטוי אינו ערך מוחלט, ובנסיבות מיוחדות צריכה עדיין להישמר היכולת לצמצם אותו, בייחוד במקרים בהם יש סכנה ממשית לפגיעה בסדר הציבורי".
חה''כ סילמן הדגישה במכתבה את ההשלכות העלולות להיגרם כתוצאה מקידום החוק ללא מענה חקיקקתי למוגנות הצוותים: "לנוכח ריבוי מקרי האלימות בשנה האחרונה נגד צוותי רפואה במרכזים הרפואיים, הן מקרי אלימות פיזיים (110 מקרים) הן אלימות מילולית (675,1) מקרים מתעצם החשש כי ביטולו של סעיף העלבת עובד ציבור ומחיקתו מספר החוקים, ללא מציאת מענה משפטי הולם למניעה תקיפות מילוליות של צוותי הרפואה - יפגע פגיעה קשה במוגנותם של הצוותים ובאפשרות מתן טיפול רפואי מיטבי על ידם".