שגריר ישראל לאיחוד האמירויות, אמיר חייק, נמרץ מתמיד בימים אלו, על רקע חגיגות השנתיים לחתימת הסכמי אברהם ההיסטוריים, שבמסגרתם כוננה ישראל יחסים דיפלומטיים עם איחוד האמירויות ובחריין. זמן לא רב אחר כך הצטרפו להסכמים מרוקו וסודאן. מעבר לנורמליזציה חסרת התקדים עם מדינות מוסלמיות, הניבו ההסכמים שיתופי פעולה פוריים עם מדינות המפרץ העשירות. חייק עצמו הגיע לאמירויות לפני כשנה, כשבמשרדו שני עובדים בלבד מטעם משרד החוץ. באוגוסט האחרון נפתח המבנה החדש של השגרירות הישראלית באיחוד האמירויות, שכיום כבר מאכלס צוות מלא. מעבר לפעילות דיפלומטית ועסקית, במקום צפויים להיערך אירועי תרבות בנוכחות סופרים, משוררים ואמנים ועוד.
מרתון, לא ספרינט
חייק, 58, הוא במקור תעשיין ששימש בין היתר יו"ר איגוד המלונות הישראלי, מנכ"ל מכון הייצוא ואיגוד התעשיינים, כמו גם מנכ"ל משרד הכלכלה. באבו דאבי הוא התקבל בחום רב. "למרות שהיחסים הדיפלומטיים הם חדשים, מדינות המפרץ אינן ארץ לא נודעת עבורי", הוא אומר. "בתפקידיי הקודמים ביקרתי במדינות ערב והמפרץ, לפני שהיחסים היו גלויים. לישראל הייתה נציגות חצי רשמית בעומאן ובקטאר. אני לא חדש, לא בעולם הכלכלי ולא במסדרונות השלטון".
מה גילית כשהגעת הנה?
"כשנחתִּי באבו דאבי באוקטובר 2021, נוכחתי מיד בשני דברים: כמה המדינה מפותחת, וכמה טוב היא מנוהלת. באופן עמוק יותר, חשתי שחזרתי לשכונה של ההורים שלי, ילידי עיראק. שמעתי שוב את השפה הערבית והבנתי את רוב הנאמר. אכלתי שוב את האוכל שלהם, חייתי שוב בתרבות שלהם, ושמעתי את המוזיקה שלהם. כנער מתבגר שמעתי ביטלס, ג'נסיס ורולינג סטונס בקולי קולות בחדר שלי, והתביישתי שבסלון ישבו ההורים שלי ושמעו אום כולתום ופיירוז. היום, כשאני נוסע בכבישים בארץ, אני שומע אום כולתום ופיירוז בעצמי. עם כל הציניות שלנו כיום, כשהגשתי את כתב האמנה, וניגנו פה את 'התקווה' בפעם הראשונה, לא יודע איך נשארתי עומד על הרגליים. האירוח פה הוא נהדר, ותמיד היה, אבל אני לא משלה את עצמי לרגע – הם לא עושים את זה לכבודי, אלא לכבוד המדינה שאני מייצג. הם אנשים פרקטיים מאוד, ואני משתדל לענות על הצרכים שלהם".
יש לאמירויות עניין מיוחד בישראל או שהסכמי אברהם היו רק עוד עסקה מוצלחת?
"לא, זה לא רק ביזנס. הסכמי אברהם היו שינוי תפיסתי כולל בהבנת המזרח התיכון, ולדעתי, בגיאופוליטיקה העולמית כולה. ההנהגה האמירותית רצתה לשנות את כללי המשחק, לא רק לייצר בריתות אד הוק. הם אלופים בתכנון מדיניות וביצוע, והם חושבים לטווח הארוך. כשבאתי לפה ניסיתי ללמוד על ההנהגה והמנהיג כיום, שייח' מוחמד בן זיאד בן נהיאן.
שמעתי את שייח' מוחמד אומר בפורום הכלכלי העולמי שהוא חולם על היום שבו חבית הנפט האחרונה תעזוב את נמל אבו דאבי וחשבתי לעצמי: על מה הוא מדבר? ואז ראיתי על מה הוא מדבר. הוא בונה את הכלכלה ליום שאחרי הנפט. ופה מגיע המקום של הישראלים. אנחנו מביאים 'כלכלת אימפקט': טכנולוגיות מים, אנרגיה סולארית, אגריטק, מכשור רפואי וטכנולוגיות חינוך, מוצר מוערך פה. אלה נושאים תשתיתיים עם השפעות רוחב עצומות. אשתי היא חוקרת חדשנות. היא ייעצה לי ואמרה שחייבים להקים קרן מחקר ופיתוח משותפת לשתי המדינות. דיברתי על זה עם ראש הממשלה לפיד, והוא דחף את זה קדימה. אנחנו גייסנו 50 מיליון דולר, ואיחוד האמירויות גייסו 50 מיליון. בקרוב הקרן תיכנס לפעולה".
מה היה ההיגיון הבסיסי שהוביל להסכמי אברהם?
"הסכמי אברהם היו למען המדינות שלנו, בעד ולא נגד מישהו. מטרתן היא לבנות מזרח תיכון יציב, משגשג, חזק, וכוח מאוחד בזירה הבינלאומית. כעת יש לנו שגרירים גם במרוקו ובבחריין, בנוסף לשגרירויות הוותיקות במצרים ובירדן, שגם בהן ראו ברכה מהסכמי אברהם. אני איש עסקים, ואני לא מתעסק בדברים בלתי מדידים. אני רואה שאנחנו עומדים ביעד אחר יעד".
האם אתה מעורב גם ביחסים המתחממים עם ערב הסעודית?
"איך שאני רואה את זה, יש לי שתי אפשרויות: להצליח בעבודה שלי, או להצליח בענק. מה זה להצליח בענק? אנחנו צריכים להיות כל כך מוצלחים פה שכל שאר המדינות באזור יאמרו 'אנחנו רוצות גם'. הסחר בין ישראל והאמירויות הגיע ל־1.214 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2022. בתקופה המקבילה אשתקד, היינו רק ב־560 מיליון. לכל שנת 2022 אנחנו צופים סחר של 3 מיליארד דולר, כולל תיירות, תוכנה ושירותים. זה יהפוך את האמירויות לשותפת הסחר שלנו ה־13 בגודלה, ועוד היד נטויה. זאת כמות מסחר מכובדת מאוד גם מבחינתם. הסכם הסחר החופשי שנחתם במאי היה המהיר ביותר של ישראל אי פעם, חצי שנה בלבד של דיונים. אבל אנחנו רצים מרתון, לא ספרינט. כעת אני עובד על כל ההסדרים המשפטיים והדיפלומטיים. המטרה שלי היא להפוך את הסחר בין ישראל והאמירויות לדבר כל כך שגרתי שלא תשמע עליו בחדשות".
כיצד ההסכמים השפיעו על התיירות?
"ענף התיירות הוא אחד הענפים הכי מפותחים בכלכלה המקומית, ולכן האמירויות הפכו לאתר תיירות נחשק עבור ישראלים. כבר יש הרבה שיתופי פעולה מוצלחים בתחומי התיירות והמסעדנות, ואפילו חבילה לתיירים אמריקאים שמטיסה אותם גם לישראל וגם לאמירויות. הטיסה מישראל היא רק כשעתיים וחצי, והתושבים פה מסבירי פנים לתייר. משקיעים פה בתשתיות תיירות, וגם באטרקציות ובמופעים בינלאומיים גדולים. בנובמבר יהיו פה מרוצי פורמולה 1. היו פה לאחרונה הופעות של סטינג, קולדפליי, משחקים עם שחקניNBA. יש פה תיירות ים, תיירות מדבר ותיירות עירונית.
כ־450 אלף ישראלים כבר ביקרו פה. מטבע הדברים, הרבה פחות תושבי האמירויות ביקרו בארץ, כי יש כאן רק 1.5 מיליון אזרחים מתוך 10 מיליון בני אדם המתגוררים פה. ישראל גם הייתה סגורה לתיירים זמן רב בתקופת הקורונה בזמן שהאמירויות נשארו פתוחות. אנחנו יוזמים ועובדים כדי לעמוד באתגר הזה של תיירות מהאמירויות בארץ. גם לתיירים שומרי מצוות יש אופציות מעולות פה. נפתחו שלושה בתי חב"ד, ובהם פעילות ענפה: בדובאי, באבו דאבי ובראס אל־חיימה. יש פה אפשרויות לאכול אוכל כשר, גם במלונות וגם במסעדות, וזה ילך ויתרחב. לאחרונה נפתחה מסעדה כשרה באבו דאבי, בדובאי יש כבר כמה מסעדות כשרות, ובסוכות אפילו הכשירו מלון שלם בדובאי עבור קבוצה של תיירים דתיים ובנו להם סוכה גדולה".
כיצד המעבר בין ממשל טראמפ לממשל ביידן משפיע על היחסים עם מדינות המפרץ?
"המומנטום ממשיך, וארצות הברית היא בעלת בריתנו הגדולה ביותר. אף דיפלומט לא עושה מה שבא לו. יש לי דעות על כל מיני נושאים, אבל אני מבצע את מדיניות החוץ של מדינת ישראל, וכך זה גם אצל דיפלומטים זרים. המדיניות היא ליישם את הסכמי אברהם. אני אומר לאנשי האמירויות כל הזמן: בפוליטיקה הישראלית לכל דבר יש אופוזיציה, חוץ מדבר אחד – הסכמי אברהם זוכים לתמיכת כל הממסד כולו, מקיר לקיר".
האם הסוגיה הפלסטינית לא מעכירה את היחסים?
"אנחנו רוצים יחסים טובים עם הפלסטינים גם. אנחנו הראשונים לבקש שלום. אך הוא חייב להיות מבוסס על אמון. כל עוד הם מפגיזים את ערי ישראל ומנסים לפגוע בילדינו, זה לא יקרה. המדיניות שלנו היא לסייע להם בכלכלה, בתשתיות, חשמל, כבישים וכו', ואנו מאמינים ששגשוג יכול לבנות אמון ארוך טווח ויביא שלום. לעולם לא נתפשר על ביטחון אזרחי ישראל, ולעולם לא נמסור את ביטחוננו לידי אחרים".
במשך שנות דור היה כל העולם הערבי חשוף להסתה פרועה נגד ישראל. האם נעשים מאמצים למגר את ההסתה הזו?
"השגרירה האמריקאית המיוחדת לניטור ומלחמה באנטישמיות, דבורה ליפשטט, ביקרה פה לפני כמה חודשים. הנושא הזה עולה פה ובמדינות נוספות. חייבים לספר את האמת על ישראל, ומערכות החינוך בעולם הערבי מעולם לא סיפרו את האמת, בלשון המעטה. אך כעת ננקטים צעדים, בהם שינוי ספרי הלימוד לכל הגילים. עסקים זה חשוב, אבל הם מחייבים תשתית של People to People. אנו גם מארגנים משלחות נוער וחילופי סטודנטים. ממש כעת יצאתי מפגישה עם שר החינוך של האמירויות ודנו בחילופי סטודנטים. אנשי האמירויות רוצים להיפתח לתרבות הישראלית - בקצב שלהם, בדרכים שלהם, וחשוב להם שהדברים יתואמו עמם כהלכה, אבל בהחלט רוצים בזה".
האם הדת היא נושא רגיש שם?
"האמירויות הן מדינה סובלנית מובהקת. הם מכבדים את הדת היהודית ואת המנהגים שלנו, והם סובלניים לכל מי שיכבד את הדת והמנהגים שלהם. הממשלה כאן החלה בבניית 'בית אברהם', ובו שלושה בניינים לשלוש הדתות האברהמיות, עוד לפני חתימת הסכמי אברהם. המתחמים נבנים כעת וייפתחו בקרוב. אף איש דת אינו מגלה כלפינו עוינות פה".
לעלות על הרכבת
לאחרונה ראינו את כינונה של ברית שזכתה לכינוי I2U2 וכוללת את ישראל, הודו, האמירויות וארצות הברית. מהן ההזדמנויות שטמונות לישראלים בכך?
"הקורונה לימדה את כל העולם את החשיבות של שמירה בכל מחיר על שרשרות אספקה. לאמירויות יש כעת הסכם סחר חופשי עם הודו ועם ישראל, וזה כמובן מוסיף ערך לסחר. יחסי ישראל והודו הם כבר מעולים, ונעשים טובים עוד יותר בזכות שיתופי פעולה עם גורמים נוספים כמו האמירויות. יחסים דיפלומטיים איתנים אינם בנויים על טובות, אלא על חתירה לשגשוג הדדי והצלחה משותפת. אחד החלומות הגדולים שלי הוא מעבר יבשתי.
חיבור קווי רכבות המשא של סעודיה וירדן לרכבת ישראל נמצא בתכנון, ויש לו השלכות רוחב אדירות. אבל למה רק רכבות? למה לא כבישים מהירים? את רבת עמון רואים מירושלים, כמה זה רחוק מתל אביב? אני מסביר שוב ושוב לכל הישראלים שיש חמש סיבות מעולות לעשות עסקים באמירויות: תשתיות מדהימות למחקר ופיתוח, זרימת הון, חומרי גלם במחירי רצפה, הון אנושי מכל הסוגים שאפשר לבקש, והאמירויות הן קרש קפיצה לשוקי ענק חדשים. הוצאנו לפני כמה חודשים קול קורא לחברות ישראליות להשקיע יחד עם חברות מהאמירויות באפריקה, וזאת רק ההתחלה. הרכבת עזבה את התחנה, ואני קורא לכל איש עסקים ישראלי לעלות עליה לפני שיפספס".