עשרות סופרים ומשוררים פרסמו היום (שבת) מכתב גילוי דעת נגד כוונת הממשלה לשינוי חוק הספרייה הלאומית באופן הצפוי לאפשר לשר החינוך לשלוט בהנהלתה, והודיעו כי לא יעבירו אליה עותקים מיצירתם אם תוכפף לגורמים פוליטיים.
"אנו מתנגדים בכל תוקף לכל התערבות פוליטית בבחירת ההנהלה של הספריה הלאומית - ודורשים את המשך תפקודה העצמאי והמקצועי", נמסר מטעם הסופרים והסופרות, ביניהם דוד גרוסמן, חיים באר, נעם פרתום ושירה קורנפלד, המתרגמת גילי בר הלל סמו, ואף בנותיו של עמוס עוז, הסופרות גליה עוז ופניה עוז-זלצברגר.
הם הצהירו: "אם היוזמה להכפפת הספריה הלאומית לגורמים פוליטיים תצא לפועל, לא נפקיד בה את הארכיונים שלנו, נסרב לאשר למו"לים להעביר אליה עותקים מספרינו כפי שדורש מאיתנו החוק ולא ניתן יד לכל פעילות שלה".
"כמו כן, אנו מתנגדים לכל השתלטות פוליטית על תאגיד השידור הציבורי בכלל ולכוונה לסגור את תחנות התרבות ברדיו התאגיד בפרט, ולכל חקיקה שתסרס את מערכת המשפט ותפגע ביסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל", הוסיפו בהתייחסות לסוגיה נוספת.
"סוד כוחה של הספריה הלאומית בכך ששום שלטון לא נגע בה מעולם"
גם הזמר והשחקן יהורם גאון הביע את התנגדותו להצעת החוק. "בחכמה רבה החליטה הכנסת על המוסד המיוחד הזה שיהיה בן מעמד עצמאי", כתב הבוקר בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו. "היום מפעיל משרד החינוך לחץ על משרד האוצר כדי לשנות את החוק ולהכניס סעיף לפיו מי שיחליט על המינויים יהיה שר החינוך עצמו, וזה נשמע לי כדברי חולין שנכנסים בבוטות אל תוך סידור של קודש.
"סוד כוחה של ה'ספריה הלאומית' ששום שלטון לא נגע בו מעולם. היא מוסד עצמאי ששייך לכולם, ללא הבדלי השקפה, וכדי שהספרייה תישאר לאומית - אל למדינה להתערב בניהולה. פגיעה באמון הציבור, כמו הכפפתו למגמות פוליטיות, תסכן את המשך הפקדת האוצרות הלאומיים".
"יגרום נזק בלתי הפיך במעמדה של הספרייה הלאומית"
כאמור, הסיכום המדובר נכלל בחוק ההסדרים, לאחר שעלתה על ידי שר החינוך יואב קיש. התיקון צפוי לאפשר לשר לשלוט במינויים לדירקטוריון הספריה, וכן להגביר את "השקיפות והפיקוח הציבורי" על המוסד הלאומי. שינוי החוק ישנה את מעמדה העצמאי של הספרייה הנשמר בסטטוס קוו מזה שנים, והשר יהיה ראשי אף להדיח את רקטור הספריה, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן.
הממשלה אישרה את ההצעה על אף התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה, שהודיע כי ההצעה לא תוכל להיכלל בחוק ההסדרים מאחר והיא לא עברה את ההליך המקצועי והמשפטי המתאים, הוגשה ללא עבודת מטה ומעוררת שאלות כבדות משקל על עצמאות הספרייה הלאומית.
בספרייה הדגישו כי השינוי יגרום לנזק בלתי הפיך במעמדה של הספרייה, וכן לפגיעה בתרומות הפרטיות החיוניות להמשך תפקודה - שעמדו בשנים האחרונות על סך של כמיליארד שקלים.
"הדרישה לשינוי החוק הייחודי לספרייה הלאומית, שנשמר בסטטוס-קוו כבר כשני עשורים, הינה איום ממשי על המשך קיומו של אוצר העם היהודי לדורותיו", טען יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית סלי מרידור. "האוצר הגדול ביותר של הספרייה הלאומית הוא אמון הציבור שבזכותו מפקידים אנשים פרטיים את יצירותיהם ואוספיהם לטובת הציבור כולו ולתועלת הדורות הבאים.
"פגיעה בו תסכן את המשך הפקדת האוצרות הלאומיים. בימים אלה, של פילוג וסכנה תדמיתית למדינת ישראל, תמוהה הכוונה לפגוע בקונצנזוס כל כך חשוב תוך פגיעה קשה בנכס לאומי של כלל הציבור", הוסיף.