ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אמש למתווה הנשיא הרצוג במהלך ביקורו בברלין וטען כי מדובר ב"הזדמנות גדולה שהוחמצה". לדבריו, "זה לא מתווה העם ואני לא בטוח שזה מתווה חצי עם". מנגד, באופוזיציה תמכו במתווה ואמרו כי "הוא לא מושלם - אבל פשרה הוגנת".
הבית הלבן מביע דאגה מקידום הרפורמה ותומך במאמצי הפשרה של הנשיא
42% מהישראלים תומכים במתווה הנשיא הרצוג; הקואליציה נחלשת בסקר מנדטים
ללא רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים: מתווה הרצוג המלא
הפעיל הפוליטי, אלדד יניב, שוחח הבוקר (שישי) עם אריה אלדד ב-103FM והתייחס למתווה: "אני אגיד לך מה משונה בהתנהלות של נשיא המדינה - יותר מדי אנשים אומרים שהם ראו סוג של מתווה אחר 48 שעות קודם לכן. מתווה, שלדעתם, הקואליציה הייתה מסכימה עליו. בסופו של דבר, פורסם מתווה אחר. אני בעצמי ראיתי חלקים מהמתווה 48 שעות קודם והוא נראה אחרת לגמרי. אני חושב שהתקלה של הנשיא הייתה שהוא נכנס ליתר פירוט. שכן, האויב של הטוב מאוד זה המצוין".
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"זה לא מתווה לרפורמה משפטית זה ממש מתווה לחוקה שלמה לישראל, כולל מגילת זכויות אדם וכולי. אני חושב שזו הייתה טעות גדולה, ושכל המערכת הפוליטית המתינה לסולם הזה של נשיא המדינה, בכדי לסגור את האירוע הזה. אני לא יודע מה יהיה בהמשך, ואני לא רוצה להיות אסטרולוג, אבל בשלב הזה הממשלה אומרת שהיא מקדמת שני חוקים - המבנה החדש של הועדה למינוי שופטים, ואת החוק שאוסר על בית המשפט העליון להתערב בחוקי יסוד. עד היום בית המשפט העליון לא התערב בחוקי יסוד למרות שלשו אותם כמו פלסטלינה כל כך הרבה שנים. לאחרונה, הלישה הכי גדולה הייתה ראש הממשלה החלופי שזה ממש משנה סדרי משטר".
לדבריו, "זה יוצר מצב בו שני אנשים מושבעים לתפקיד ראש ממשלה באותו יום - הם בעצם כמעט נושאים באותה האחריות והסמכות עם זכויות ווטו על פעולת הממשלה, וועדות השרים. אני חושב שבית משפט עליון בכלל לא צריך להתערב בחוקי יסוד. היום אוהבים לדבר על שינוי משטרי, וזה מטבע לשון שמאוד אוהבים להשתמש בו - כשאתה משביע שני ראשי ממשלה באותו יום זה שינוי משטרי כי הממשלה מתנהלת בשני ראשים, ולא בראש אחד".
בהמשך, טען כי "אני חושב בדיוק כמו יצחק רבין. כמה דקות לפני שהוא חטף שלושה כדורים בגב הוא עמד ונאם את הנאום האחרון שלו. כולם זוכרים את המשפט הראשון שהוא אומר - 'האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה', ולא זוכרים את המשפטים הנוספים שהוא אמר. הוא אמר שהם זכו בקלפי ב־92 והזכייה הזו מעניקה להם את הזכות לחולל שינויים מרחיקי לכת. זה מה שהוא אומר, והוא צודק במאה אחוז. לצערנו רוב הממשלות לא עשו את זה, ממשלת רבין עשתה את זה, והממשלה הזו מתיימרת לעשות את זה. אני חושב שהכרה בתוצאות הבחירות זו הכרה בסמכות של הממשלה, בלי לשאול כל הזמן את השאלה המצחיק הזו 'האם הבוחרים ידעו או לא ידעו'. הבוחרים של רבין לא ידעו שהוא ילחץ יד לעראפת וזה בסדר גמור".
"גם הבוחרים של בגין לא ידעו שהוא יעלה על מטוס, ייסע לקייאמפ דיוויד ויחזיר את סיני כשהוא יתיימר לגור בה כמו בן גוריון בנגב. הרוב זה לא דבר בטל, יש ניתחון בבחירות, ולרוב יש מה לומר ומותר לו לחולל שינוי. אני לא יודע אם יחוללו שינוי ברפורמה זה ישפיע על המחאה, אבל אני יודע שעל הממשלה מוטלת האחריות להיות הממשלה של כל העם - גם של האנשים שהצביעו נגדה, וגם של אנשים שתוקפים אותה. יש לה את מידת האחריות שאין לאופוזיציה, בימים האלה בוודאי. נחצו פה גבולות ומדברים על סרבנות נטו. אתה רואה את נגיד עם ישראל מדבר בכלי תקשורת מרכזי בעולם באנגלית, וכל משקיע ששומע אותו אומר 'שומר נפשו ירחק'. פעם הייתה נורמה שכשראש ממשלה נמצא בחו"ל לא תוקפים אותו, זו הייתה נורמה יפה אבל לא רלוונטית. פה הלכו עד הקצה ואני חושב שממשלה, בניגוד לאופוזיציה, צריכה למצוא מבנה ועדה שלא נותן רוב אוטומטי לממשלה, אבל גם לא לבית המשפט", סיכם.
סייעה בהכנת הכתבה: עדן בן ארי, 103FM