מאמר שפורסם בוול סטריט ז'ורנל, חשף איזה שמן עדיף לנו לצרוך מבין כל המבחר הקיים כיום בשוק. קיימים סוגים רבים של שמנים לבישול, ולא ברור איזה מהם הבריא ביותר. שמנים כמו זית, קנולה, תירס וקוקוס נפוצים, אבל ישנה מחלוקת לגבי הערכים התזונתיים.
לגבי שמן זרעים - שמנים המופקים מזרעים כמו קנולה, תירס, סויה וחמניות, יש מחלוקת רבה. חלק טוענים שהם "רעילים" ומזיקים לבריאות, בעוד שרופאים רבים ואגודת הלב האמריקאית ממליצים עליהם דווקא, כיוון שהם עשירים בשומנים בלתי רוויים, המקושרים לבריאות טובה.
אז מה עדיף?
שמן זית ואבוקדו הם שני שמנים בריאים מאוד, והם מומלצים על ידי אנשי מקצוע רבים. הסיבה להמלצה עליהם אינה רק השומנים הבלתי רוויים הבריאים שהם מכילים, אלא גם העיבוד המועט יחסית שלהם. בניגוד לשמן זית, שמני זרעים עוברים לעתים קרובות עיבוד רב, בחום גבוה ובממסים כימיים. בחירת שמנים פחות מעובדים, כמו שמן זית כתית מעולה או שמנים עם תווית "כבישה קרה" או "לא מזוקק", עשויה להועיל יותר לבריאות.
שריפת שמן, בכל סוג, פוגעת בתכונותיו הבריאותיות וטעמו
שמני זרעים, ובמיוחד חריע, חמניות, תירס וסויה, עשירים באומגה-6, סוג של שומן בלתי רווי. מחקרים מצאו כי החלפת שומנים רוויים בתזונה (מבשר אדום וחמאה) באומגה-6, מפחיתה את רמות הכולסטרול הרע (LDL) ואת הסיכון להתקפי לב ומוות.
מחקרים אחרים מצאו כי לאנשים עם רמות גבוהות יותר של חומצה לינולאית, אומגה-6 המרכזי בשמני זרעים, יש סיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, שבץ וסוכרת מסוג 2. עם זאת, חוקרים ותזונאים אחרים מביעים חשש משמנים עם אחוז גבוה של אומגה-6, וטוענים שהם יכולים להפוך לחומרים הגורמים לדלקת.
לסיכום, התזונה הכללית שלכם חשובה יותר לבריאותכם משמן הבישול. אם אתם מודאגים משמני זרעים, עדיף להתמקד בצמצום צריכת מזון מעובד יתר על המידה, כמו חטיפים, ופחות בשמן בו אתם מטגנים את המזון שלכם. שמני זרעים הם מרכיב נפוץ במזונות אלו, ורבים מהם אינם בריאים בכל מקרה. ההמלצה הכללית היא להפחית שומן רווי בתזונה ולהחליפו בשומנים בלתי רוויים, בין אם משמן זית או משמן זרעים.