ברוב מוחלט של המקרים, אנחנו האחראים היחידים על מה שקורה לנו בחיים ורק אנחנו שולטים בדרך בה הם יתנהלו. עם זאת, אף אחד לא יכול להיות בשליטה ב-100% מהזמן, ולפעמים יש לחיים נטייה לקחת לנו את ההגה מהידיים ולהפתיע אותנו הדרכים שלא היינו מאמינים שהן בכלל אפשריות. למשל, כמו להפגיש אותנו עם אנשים שלא ראינו עשרות שנים, והיינו בטוחים שלא נזכה לראות עוד לעולם.
כך בדיוק גילו חברות ילדות מבריטניה, שזכו לאיחוד מרגש בבית אבות 70 שנים לאחר שדרכיהן נפרדו. השתיים, נורה בורדמן, בת ה-91, ואיילין גיל, בת ה-89, גדלו יחד באותה שכונה במחוז סטפורדשייר, והיו החברות הכי טובות. אבל כשנורה הייתה בת 12, הקשר בין השתיים נקטע בפתאומיות, כשאיילין עברה לגור בכפר מרוחק כ-30 קילומטרים משם.
מאז, השתיים פנו לדרכים שונות, ונראה שמלבד המרחק גם גורמים נוספים הפרידו ביניהן. כך למשל לאחר המעבר, איילין פרשה מלימודיה ועבדה עם משפחתה בחווה. היא התחתנה עם גבר בשם טד, לו הייתה נשואה כ-50 שנים, ולהם ונולדו שלושה ילדים, שישה נכדים ושני נינים. לעומתה, נורה המשיכה בלימודיה, ולאחר מכן עבדה במפעל לייצור רימוני יד. היא נישאה גם היא למשך 55 שנים, אך לה ולבעלה בוב לא היו ילדים. לצערן, הבעלים של שתיהן מתו זה מכבר.
מאז, השתיים פנו לדרכים שונות, ונראה שמלבד המרחק גם גורמים נוספים הפרידו ביניהן. כך למשל לאחר המעבר, איילין פרשה מלימודיה ועבדה עם משפחתה בחווה. היא התחתנה עם גבר בשם טד, לו הייתה נשואה כ-50 שנים, ולהם ונולדו שלושה ילדים, שישה נכדים ושני נינים. לעומתה, נורה המשיכה בלימודיה, ולאחר מכן עבדה במפעל לייצור רימוני יד. היא נישאה גם היא למשך 55 שנים, אך לה ולבעלה בוב לא היו ילדים. לצערן, הבעלים של שתיהן מתו זה מכבר.
השתיים כבר היו בטוחות שדרכיהן לעולם לא יצטלבו, עד שנפגשו לפתע בקיץ שעבר, כשנורה עברה לבית אבות בעיירה סטפורד. למרות הזמן הרב שעבר, נורה ואיילין מיד זיהו זו את זו והיו המומות לחלוטין. "לא חשבתי שאזכה לראות שוב את איילין, לאחר שדרכינו נפרדו כילדות - לכן זה היה טוב כל כך לראות אותה", אמרה נורה לחדשות Caters Clips, "לא האמנתי שהיא הולכת לגור עכשיו באותו בית אבות יחד איתי, ונוכל לראות האחת את השנייה כל יום".
למרות כל הזמן שעבר, השתיים מרגישות שיש להן עדיין הרבה במשותף, בדיוק כפי שהיה להן בילדותן. "אני מרגישה ברת מזל שחברתי הטובה ביותר שוב בחיי, זה מרגיש כאילו דבר לא השתנה מאז. אנחנו מעלות זיכרונות ישנים, ויוצרות יחד זיכרונת חדשים", סיפרה נורה. לדבריה, מאז היום הראשון בבתי האבות הן בלתי נפרדות: "אנחנו משתדלות לבלות הרבה זמן יחד, ואם לא יוצא לנו להתראות הרבה במהלך היום, אנחנו תמיד נשב יחד לאכול ארוחת ערב".
מאחר שלנורה אין משפחה, מאז חודש הקשר משפחתה של איילין "אימצה" אותה, ולדבריה של נורה "כולם מאוד נחמדים אלי, אני מרגישה כמו חלק מהמשפחה". מאחר וכל מה שקרה להן היה בלתי צפוי, הן הודו שהן לא יודעות מה יקרה בהמשך, אבל נכון לעכשיו הן מרוצות מהמצב. "אני לא יודעת מה צופן העתיד, אבל אני כן יכולה להגיד שזו התקופה המאושרת ביותר שלי מזה חודשים" סיפרה איילין, "אני שמחה מהיום הראשון שנפגשנו כאן".
מאחר שלנורה אין משפחה, מאז חודש הקשר משפחתה של איילין "אימצה" אותה, ולדבריה של נורה "כולם מאוד נחמדים אלי, אני מרגישה כמו חלק מהמשפחה". מאחר וכל מה שקרה להן היה בלתי צפוי, הן הודו שהן לא יודעות מה יקרה בהמשך, אבל נכון לעכשיו הן מרוצות מהמצב. "אני לא יודעת מה צופן העתיד, אבל אני כן יכולה להגיד שזו התקופה המאושרת ביותר שלי מזה חודשים" סיפרה איילין, "אני שמחה מהיום הראשון שנפגשנו כאן".