בימינו, אם למישהו יש ילדים זה נחשב טאבו לעזוב אותם לצורך כל מטרה באשר היא, אפילו אם היא טובה. אף על פי כן, יש אנשים שעוזרים אומץ ועושים זאת, ותאמינו או לא, רבים מהם עושים זאת עבור ילדיהם. על כך תוכל להעיד סוואנה סיגברטסדוטיר בת ה-38, שנטשה את ביתה בגיל 6 כדי לדאוג לכך שלשתיים יהיו חיים טובים יותר.
בראיון לכלי תקשורת מקומי, היא סיפרה שעזבה את איסלנד לבריטניה כדי ללמוד להיות מאמנת אישית, בתקווה שתוכל לפרנס טוב יותר את ביתה. "רייבן הייתה ממש קטנה כשעברתי לכאן ב-2004. זה היה אחרי שהתרגשתי מאבא שלה, שעבר אז לארה"ב. כך שהיא נשארה לגור עם הסבים שלה", סיפרה סוואנה לחדשות Fabulous Digital, "זה היה מאוד קשה, הרגשתי אשמה כל הזמן".
בראיון לכלי תקשורת מקומי, היא סיפרה שעזבה את איסלנד לבריטניה כדי ללמוד להיות מאמנת אישית, בתקווה שתוכל לפרנס טוב יותר את ביתה. "רייבן הייתה ממש קטנה כשעברתי לכאן ב-2004. זה היה אחרי שהתרגשתי מאבא שלה, שעבר אז לארה"ב. כך שהיא נשארה לגור עם הסבים שלה", סיפרה סוואנה לחדשות Fabulous Digital, "זה היה מאוד קשה, הרגשתי אשמה כל הזמן".
אך למרות הקושי הרב היא לא מתחרטת ולו לרגע אחד על מעשיה, ומרגישה שפעלה נכון: "באיסלנד לא היו בתי ספר מתאימים, אז הבנתי שאני חייבת לעבור לחו"ל. תכננתי לשהות כאן רק 3 שנים ולסיים את הלימודים, אבל אז הבנתי שאני רוצה להישאר".
כמובן שהיה לזה מחיר, ומלבד הפרידה מביתה, היא בקושי הצליחה לכלכל את עצמה וללמוד באותה עת. "למדתי מתשע בבוקר עד שש בערב, ואז עבדתי במסעדה עד חצות כל יום. זה היה מתיש", הסבירה, "רוב הזמן לא היה לי אפילו מספיק כסף לשכר דירה או אוכל, אבל עבדתי במסעדה מדהימה בה מקבלים ארוחה חינם בכל משמרת".
כמובן שהיה לזה מחיר, ומלבד הפרידה מביתה, היא בקושי הצליחה לכלכל את עצמה וללמוד באותה עת. "למדתי מתשע בבוקר עד שש בערב, ואז עבדתי במסעדה עד חצות כל יום. זה היה מתיש", הסבירה, "רוב הזמן לא היה לי אפילו מספיק כסף לשכר דירה או אוכל, אבל עבדתי במסעדה מדהימה בה מקבלים ארוחה חינם בכל משמרת".
אך כיום, יותר מעשור לאחר מכן, העבודה הקשה השתלמה והיא מאמנת את הסלבס הכי מבוקשים בבריטניה. באשר ליחסים עם ביתה, סיפרה: "הסברתי לעצמי שעשיתי את זה מהסיבות הנכונות, כך הצלחתי להשתחרר מתחושת האשמה. אבל זה משהו שליווה אותי כל יום במשך תקופה ארוכה".
לשמחתה הרבה, היום בו התאחדה עם בתה הגיע מוקדם מהצפוי: "כשהיא הייתה בת 9 היא עברה לגור איתי. לקחתי אותה לפסיכולוג לראות אם נגרמה לה חרדת נטישה אבל הוא אמר שלא יכולתי לעשות עבודה טובה יותר איתה. אז היא בעצם יצאה בסדר מכל הסיפור". על התהליך הקשה שעברה אמרה: "במובן מסוים אני שמחה שעברתי את כל הדרך המאתגרת הזו".