מחקר ארכיאולוגי חדש שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בריסטול שבבריטניה, חשף מסורת עתיקת יומין מתקופת הברונזה, אשר במסגרתה בני המשפחות שימרו בבתיהם את עצמות קרוביהם שנפטרו. חלקם הציגו את העצמות בתצוגות שונות וגם ככלים שימושיים, ואחרים קברו אותן מתחת לרצפת הבית. מטרת שמירת העצמות הייתה להפגין כבוד ולזכור את האנשים שחיו בקהילות השונות ושנפטרו מסיבות שונות.
המחקר, אשר פורסם בכתב העת Antiquity, חשף כי בניגוד למנהג כיום לקבור את גופות בני האדם שמתו, האנשים שחיו באותה תקופה, לפני כ־4,500 שנה, ובאותו אזור - ביקשו לוודא כי שרידי יקיריהם יישארו "בתור זיכרון חי". פרופ' ג'ואנה ברוק, החוקרת הראשית, הוסיפה: "הגילוי שלנו מצביע על כך שבתקופה הקדומה בני אדם לא חשבו כי שרידי יקיריהם הינם מצמררים או מעוררי גועל".
בין היתר, החוקרים גילו צלחות שהיו עשויות מעצמות, כמו גם כלי נגינה, שהיו עשויים מעצם ירך אנושית, מגולפת ומלוטשת בקפידה.
אותן עצמות שהתגלו מוצגות כעת במוזיאון וילטשייר (Wiltshire Museum) שבאנגליה. יצוין כי על אף שחלק מהאנשים כיום עשויים להזדעזע מהגילויים, הרי שקהילות רבות למעשה ממשיכות מסורת קדומה זו על ידי שמירת כד עם אפר של אדם אהוב.