אדם מול מכונה: בפינה זו אנו מביאים לכם בכל פעם יצירה אחרת שיצרה תוכנת בינה מלאכותית ומולה את המקבילה מהעולם האמיתי כדי לבדוק האם האנושות עדיין מסוגלת להבדיל ביניהם. בימים סוערים ומלאי רגש אלו, בהם לכל אחד יש עמדה נחרצת על המהפכה המשפטית, ביקשנו לדעת מה דעתו של מי שאין לו רגש בכלל – מנוע הבינה המלאכותית Chat GPT.
בחרנו לשאול את ה-AI שאלה פשוטה יחסית ולהתמקד בחלק אחד של הרפורמה - פסקת ההתגברות, ובמקביל, נתנו משימה זהה, כתיבת פסקת דעה על הרפורמה, לסטודנט באוניברסיטת תל אביב. הטקסט נכתב במקור באנגלית ותורגם לעברית על ידינו לנוחות הקוראים.
אז, האם תוכלו להבדיל מי האדם ומי המכונה? התשובה בסוף הכתבה.
טקסט מספר 1
The overriding clause by a coalition majority allows the government to enact any law it wishes without legal supervision. It could hinder the possibility of the judicial system to monitor the government and harm significantly the democratic principle of separation of powers.
תרגום לעברית
פסקת ההתגברות ברוב קואליציוני מאפשרת לממשלה לחוקק איזה חוק שתבחר ללא פיקוח משפטי. בכך היא עלולה לערער משמעותית את האפשרות של מערכת המשפט לפקח על הממשלה ולפגום בעיקרון הדמוקרטי של הפרדת רשויות.
טקסט מספר 2
While an override clause may provide the legislative branch with more power, it could also undermine the checks and balances of Israel's democratic system by allowing the legislature to circumvent the judgments of the country's independent judiciary, and as such, its implementation should be carefully considered and debated.
תרגום לעברית
בעוד שפסקת ההתגברות עשויה להעניק לרשות המחוקקת יותר כוח, היא גם עלולה לערער את הבלמים והאיזונים של המערכת הדמוקרטית בישראל בכך שהיא מאפשרת למחוקק לעקוף את פסקי הדין של הרשות השופטת העצמאית במדינה, וככזה, יש לשקול ולדון היטב ביישומה.
איזה מהטקסטים נכתב על ידי אדם ואיזה על ידי מכונה? גללו למטה כדי לדעת מה התשובה.
תשובה:
טקסט מספר 1 נכתב ע"י יונתן קהת, סטודנט מאוניברסיטת תל אביב ואילו טקסט מספר 2 נכתב ע"י Chat GPT.
Chat GPT הינו צ'אטבוט שפותח ע"י החברה OpenAi ונותן לציבור הרחב גישה שלא הייתה לו קודם ליכולות מתקדמות של מודלי שפה. המודל הינו ה"מוח" של הבוט והוא מכיל את כל הידע שלו וההיגיון בו.
מודל זה מורכב מכמאה מיליארד מספרים. ערך שכל מספר כזה מקבל מעצב את ה"אופי והידע" של אותו המודל. בזמן שהמודל לומד, כל מספר כזה "רץ" ומשתנה בין ערכים שונים. כל ערך כזה ייתן למודל התנהגות שונה. בסוף הלמידה הערכים שקיבלו כל אחד מהמספרים הללו הוא ערך "טוב" – הכוונה ערך שייתן התנהגות רצוייה.
ל-GPT אין גישה חיצונית לאינטרנט כך שכל התשובות שלו מסתמכות על הידע שהוטמע בו בזמן יצירתו באמצעות המספרים הללו. הידע שלו כולל בין היתר, היסטוריה, מדע, ספרות, שפות רבות ועוד, כאשר כלל המידע הזה מוכל בפרמטרים של המודל עצמו. בנוסף גם ה"היגיון" של המודל מוכל במספרים אלו. לשם השוואה ויקיפדייה האנגלית מכילה כ-25 מיליארד אותיות בודדות.
כיום מודל זה ניתן לאחסון בדיסק קשיח ממוצע של 1TB. חשבו על כך שבכמות כה קטנה של פרמטרים הבוט מסוגל לעשות המון ורק דמיינו מה יקרה כאשר נכפיל פעם אחר פעם את כמות המספרים במודל וכך גם את המורכבות שלו. עם זאת, נציין כי חסרון בולט של GPT הוא העובדה שהוא לעיתים רבות מציג מידע שאינו אמיתי מבלי לציין זאת לשואל.
סיוע בעריכת הכתבה וייעוץ טכנולוגי: אביב אורלי, אוניברסיטת תל אביב