בני זוג חילוניים נישאו כדת משה וישראל לפני למעלה מ-20 שנה ומנישואין אלה נולדו להם שלושה ילדים. בשלב מסוים, הבעל והאישה התחזקו ובהדרגה הפכו לחרדים מובהקים. כחלק מתהליך החיזוק הרוחני והדתי שלהם הם החליטו בעצת רב להוסיף שם נוסף לשמותיהם ולכן נזקקו לערוך כתובה נוספת וחדשה. בכתובה הבעל התחייב על סכום של שמונה עשר מיליון שקלים.
על רקע מצוקה נפשית, הכירה האישה מטפל אנרגטי בינלאומי וכריזמטי והצטרפה לסדנאות שהוא עורך בארץ ובחו"ל. לדברי הבעל, היא נסעה לסדנאות אלה בניגוד לרצונו ושם הפכה לחילונית. היא הסירה את כיסוי הראש, התהלכה עם מכנסיים ואף התחבקה בפומבי עם המטפל. הבעל בעצת רב, שרף את המזרון של אשתו שהיו טמונים בו כרטיסים מגנטיים של אנרגיות לגירוש שדים שהוא ראה בהם "עבודה זרה".
האישה הגישה תביעה לגירושין בבית הדין הרבני ובמקביל תביעה לפירוק שיתוף בערכאות ותבעה את דמי הכתובה בסך 18 מיליון שקלים. לדבריה, סיבת הגירושין היא שהבעל רוצה להשתלט על נכסיה ולנשל אותה מממונה וכן שרף את מזרון השינה שלה. הבעל דחה את טענותיה באמצעות פרקליטיו וחזר וטען לשלום בית למרות מעשה האישה שהכניסה צלע שלישית לחייהם בדמות המטפל האנרגטי. הבעל אמר שהוא מוכן לסלוח אם תחזור למוטב.
חברי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, הרב יצחק מרווה, הרב שמעון לביא והרב רפאל זאב גלב ישבו על המדוכה בששה דיונים ארוכים בהם שמעו וחקרו את התובעת והתובע, את הרבנים ויועצי הנישואין שהיו מעורבים בנושא וכן עדים נוספים ואת סיכומי פרקליטי הצדדים. הדיין הרב רפאל זאב גלב, כתב פסק דין ארוך ומנומק המשתרע על פני עשרות עמודים ומתייחס לכל ההיבטים ההלכתיים שעלו בפרשה ובעיקר לעניין הזכאות לכתובה.
באשר לטיעון של "עוברת על דת" כאשר התחבקה עם גבר זר בפומבי - החליטו הדיינים כי אין זו סיבה להפסד כתובתה על רקע "המצב הירוד בדורנו שחיבוק עם גבר זר הוא לצערנו דבר שבשגרה שלא בהכרח מעלה חשש לזנות". לעומת זאת קבע בית הדין כי היוזמה לגירושין והתביעה הוגשה על ידי האישה והיא זו ששינתה את אורח חייה וניהלה קשרים פסולים עם המטפל וחבורתו.
בפסק הדין כתבו הדיינים: "התרשמנו ברורות כי לא מדובר כאן בשינוי קל קוסמטי כזה או אחר שחל באישה שניהלה אורח חיים חרדי מובהק ועברה למסלול לא חרדי, אלא מדובר בשינוי משמעותי וקיצוני, ואין לנו להסיק ברורות כי הסיבה לגירושין יצאה ממנה ולא מהבעל. סכום הכתובה, שמונה עשר מיליון שקלים הוא מופרז עד מאוד", כתבו הדיינים וציינו: "הרב מסדר הקידושין העיד בפנינו כי הוא אמר לבני הזוג לפני חתימת הכתובה כי אין להתייחס ברצינות לסכום שנכתב בכתובה משום שממילא הכתובה אינה נגבית לעולם והכוונה היא רק למזל טוב".
הדיין הרב רפאל זאב גלב הוסיף בפסק הדין: "באמת יש למחות על כך משום ששטר הכתובה הוא מחייב לכל דבר ועניין. על כן יש להורות לכל מסדרי הקידושין שלא לאפשר לבעלים לכתוב כתובה בסכום מופרז בשום אופן, גם לא למזל טוב". לאור האמור לעיל החליטו הדיינים כדלקמן: "1. תביעת הגירושין של האישה לגט מתקבלת. 2. תביעת הכתובה של האישה נדחית". כך שמונה עשרה מיליון הפכו לאפס.