קבוצת אנשים מבוסטון ניפצה את מוסד המשפחה וחשפה מערכת יחסים פוליאמורית בה מעורבים מעל 20 איש. הקבוצה מורכבת מזוגות, רווקים, אנשים הטרוגמישים, נשים לסביות ומי שאינו מגדיר את מינו.
לדבריהם, מדובר ב"משפחה" עם טוויסט קינקי. הם מכנים את עצמם "פולי-קול" - רשת של אנשים עם קשרים עמוקים חופפים: רומנטיים, מיניים, חושניים וידידותיים.
הקבוצה נוצרה ב-2020 מכמה זוגות ויחידים שיצרו חברויות והפכו אותם ליחסים מורחבים. חברה בקבוצה בשם קייטי שיתפה בריאיון לניו יורק פוסט: "יש לנו קצת יותר 20 חברים בקבוצה בגילים 25-45. רבים מאיתנו נשואים ויש לנו זוגיות אחת גדולה שהתפתחה מתוך יחסים מונוגמיים פתוחים".
היא הוסיפה: "אנחנו קבוצה שמנוהלת על ידי נשים. אנחנו מתכננות, מחליטות ועומדות בראש. מדובר בחבורה של נשים מקהילת הלהט"ב". חברי הקבוצה מתארים את הסיטואציה כמעצימה, רדיקלית ומשחררת. מלבד החופש המיני, הם מספרים שהקבוצה מספקת תמיכה רגשית, קשרים חברתיים ואף הטבות כלכליות שכן חלקם חולקים מרחב מגורים משותף.
עם זאת, לא הכל ורוד. קנאה, חוסר בזמן ובעיות בגבולות עלולים לערער את מערכת היחסים. חלק מהחברים סיפרו שהיה קשה להם להסתגל לסגנון היחסים לאחר שהיו בזוגיות מונוגמיות. חבר בשם רוברט סיפר שהרגיש רע כאשר אשתו, אן, התחילה לצאת עם גבר אחר. בסופו של דבר, הוא מספר שהקבוצה דווקא חיזקה את הנישואים שלו עם אן כי היא גרמה לו להבין שהקשר שלהם בנוי על יותר מסתם סקס.
תיאום בין כל כך הרבה אנשים הוא מורכב, במיוחד עבור ההורים שבקבוצה. חברה בשם ביין מספרת על הלוגיסטיקה המאתגרת וניהול קבוצת ווטסאפ בה חברי הקבוצה משתמשים כדי לתאם לוחות זמנים ולשמור על הכללים והגבולות שהוגדרו. קייטי הדגישה את החשיבות של שמירה על הגבולות: "יש בקבוצה אנשים שאין להם כללים, יש כאלה שיוצאים רק ביחד ויש כאלה שמעדיפים רק ידידות או סיפוק רגשי. יש כאלה שמקיימים יחסים מיניים רק במפגשים משותפים ולא יוצאים אחד על אחד".
למרות הקשיים, רוב חברי הקבוצה אמרו לניו יורק טיימס שהיתרונות עולים על החסרונות. ביין סיכמה ואמרה: "אנחנו יודעות למה המונוגמיה עדיין שולטת - בגלל הפטריארכיה וחוסר הזכויות שהיו לנשים".